ב-2008 22% מהנשים הערביות עבדו, 40% מתוכן במשרה חלקית. אישה ערביה שמחליטה להשתלב בשוק בעבודה מקבלת את ההחלטה בדרך כלל עם סיום התיכון. הן לרוב לומדות חינוך, סיעוד, רווחה, בריאות ומסחר. אין לנו אפשרויות בחירה. בוחרים בשבילנו.
על פי סקרים, נשים ערביות מאזור המרכז משתלבות בשוק העבודה יותר מיתר הנשים בחברה הערבית. נוצריות יותר ממוסלמיות. נכון ל-2008 22% מהנשים הערביות עבדו, 40% מתוכן במשרה חלקית. אישה ערביה שמחליטה להשתלב בשוק בעבודה מקבלת את ההחלטה בדרך כלל בגיל צעיר, מיד עם סיום התיכון. בדרך כלל הנשים לומדות חינוך, סיעוד, רווחה, בריאות ומסחר. אפשר לקשר זאת לתרבות. חלק גדול מהנשים הערביות עוסקות בחינוך כי שעות העבודה נוחות. כידוע, שכר העבודה בכל תחום שהנשים נכנסות אליו יורד וכך שכרן של הנשים נמוך יחסית. האם קל לנשים ערביות להשתלב בשוק העבודה? האם הן באמת בוחרות מה ללמוד ובמה לעבוד? אין לנו אפשרויות בחירה. בוחרים בשבילנו. מכוונים אותנו למקצועות שבהם יותר קל לעבוד כאם וכעקרת בית. אנחנו מקבלות את ההחלטה בגיל צעיר מדי שבו עדיין בוחרים בשבילנו. אני אישית לא הסכמתי להתחיל ללמוד תיכף אחרי התיכון. בחרתי לעבוד קודם במשך שנתיים. התקבלתי למשפטים, כלכלה ועבודה סוציאלית. היה מוזר לבני משפחתי שבחרתי ללמוד דווקא עבודה סוציאלית, למרות שהתקבלתי למשפטים וכלכלה. אני שמחה בבחירה שלי ושמחה שבחרתי לאחר מכן לעזוב את העיסוק הפורמלי בעבודה סוציאלית ואני מסייעת כיום לנשים אחרות בבחירת קריירה מקצועית. כשאישה בוחרת עיסוק היא בדרך-כלל חושבת עליו כעל עבודה ולא כעל קריירה. יש מקום להקדיש מחשבה לעניין זה. נשים שמנסות לרכוש מקצוע או להשתלב בשוק העבודה לאחר שהילדים גדלו, נתקלות בקושי רב: לא קיימות אפשרויות בסביבה. לא קיימים מודלים מתאימים. נשים רבות מעל גיל 30 בחרו לפתוח משפחתונים, פשוט מחוסר ברירה. אחרות, שבחרו ללכת לאקדמיה, נעזרו בתכנית שהותוותה על ידי, בגיבויה של פרופ' אסתר הרצוג, לשילוב נשים ערביות באקדמיה דרך האוניברסיטה הפתוחה במימון של קרן אברט. כשהנשים סיימו את התואר בסביבות גיל 35-40, הן נתקלו בבעיה נוספת, הן לא מצאו עבודה: ההזדמנויות דלות, הן התחרו על התפקיד עם נשים צעירות יותר ויש סדרי עדיפויות. ההעצמה האמיתית היא ביכולת לבחור.
