אם הייתה פמיניסטית כנראה שלא הייתה מגיעה לתפקיד מועמדת לראשות הממשלה ולעמוד בראש המפלגה הגדולה ביותר בארץ. כך מתברר מדברי התודה לנשים שאמרה ציפי לבני בפרלמנט נשים, אתמול-3.3.09 שהתקיים בהרצליה. אישה מרשימה ציפי לבני, היא נכנסה לבמה מפינה לא מזוהה בעקבות דרישות הביטחון. חיכו לה נשים רבות בכניסה לאולם לצילומים ולחיצות ידיים אך הכניסה מהצד אכזבה חלק מאיתנו. מלאת מרץ, משוחררת ונעימת סבר.
"באתי לכן היום בכדי לומר תודה על התמיכה שנתתן בי שהלכה וגברה תוך מהלך הקמפיין. התמיכה הייתה תוצאה של התייחסות לנושאים הקשורים לנשים".
התמיכה בציפי, לדבריה, לא הייתה דבר מובן מאליו היא נחשפה לה במהלך הקמפיין. פגשתי נשים רבות והבנתי שהצלחתי חשובה להן אבל היא גם חשובה לנשים עצמן. הצלחתי במסע הבחירות נתנה כוח להרבה מאד נשים לנסות ולפרוץ מחסומים בעתיד. התהליכים שקרו הם חשובים ביותר וברמה האישית "אני לוקחת אותם הלאה" אומרת ציפי.
ציפי לבני החלה את דרכה בעולם העבודה כעורכת דין בעלת משרד עצמאי. "מיד אחרי לידת בני יובל, שמשרת כיום בצבא, לקחתי אותו ליום עבודה במשרד. חששתי מצד אחד, כאמא טרייה להשאירו בבית עם מטפלת ומצד שני ידעתי שיש לקוחות שמחכים לתשובות. אני זוכרת את המבטים כשהייתי בהריון ואת הרמיזות האם אני בכלל אוכל לחזור לעבודה. לא ראיתי ולא קלטתי שיש כאן בעיה חברתית של יחס כלפי האישה. חשבתי שאני צריכה להתמודד בבעיה ברמה האישית וכך אכן עשיתי".
התפקיד הבא היה כמנכ"לית רשות החברות הממשלתיות. כאן נתקלה לראשונה במספר זעום של נשים בתפקידים בכירים. היו סה"כ 3% נשים בתפקידי דירקטוריות, ולכן ניהלה מאבקים לא קלים בכדי להגדיל את מספר הנשים. המשימה לא הייתה פשוטה כי לנו הנשים אין "מאגרים" של נשים ליד מוקדי הכוח וההשפעה הפוליטית. לגברים יש חברים מהצבא את החברים מהפוליטיקה זה זמין זה נמצא. יש להרחיב את ממעגל הקשרים של הנשים. אחד המאבקים ההזויים שזוכרת ציפי לבני היא דיונים אין סופיים ולא קלים האם ניתן למנות נשים לתפקידים בתעשיות הביטחוניות. זה לא היה מובן מאליו להפך הטענות היו שלנשים אין רקע, אין ידע ולכן הן לא יכולות להיות בתפקיד.
כשהחליטה ללכת לפוליטיקה היה ברור לה שזה מתוך דחף פנימי חזק ביותר שיוצר את ה"וואו" הרגשי החזק. היה ברור לה שהדרך לא קלה. היה צריך לוותר על מקור פרנסה ולצלול לעולם לא ידוע והלא בטוח. מוסיפה ציפי לבני ואומרת "אני יודעת שיש דרייב בנושאים שונים, העצמת נשים, בעיות כלכליות חברתיות וכו’. הדרייב שלי היה מדיני והיה חשוב לי לקבוע ולהשפיע על סדר היום בנושא זה. יש לי מחויבות לארץ ישראל אבל גם לתהליך שלום תוך ויתור על חלקי הארץ. חשובה לי מדינה יהודית דמוקרטית. ברור לי שאם אין דרייב לא הולכים לפוליטיקה".
כחברת כנסת הצטרפה למאבקים תוך שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות. התגמול הפוליטי למאבקים בנושאים הקשורים לנשים הוא נמוך ולכן הגברים לא מצטרפים אליו. "כבר בתחילת הדרך הבנתי שהפער בשכר בין נשים וגברים בשרות הציבורי הוא תוצאה של העדר שעות נוספות, בגלל הצורך להגיע הביתה ב-16:00 אחה"צ והעדר רכב".
התנהלות בעייתית הייתה במשרד המשפטים. המחלוקת פרצה במינויי הדיינים. ציפי לבני חשבה שמכיוון שרוב הדיינים הם חרדים שהמפתח לחלוקת התפקידים אם הדיין הוא חרדי אשכנזי או ספרדי. ניהלה מאבק עיקש כדי למנות דיינים מהציונות הדתית עם אוריינטציה נוחה יותר לנשים. המאבק נכשל ויומיים אחרי שעזבה את התפקיד מונו הדיינים ורק חרדים. "ש"ס כועסים עלי עד היום בגלל המאבק במשרד המשפטים. וזו הייתה אחת הסיבות לכישלון המשא ומתן איתם להרכבת הממשלה" אומרת ציפי לבני.
ציפי רצתה גם לקטר ולדבר על תסכולים. כרטיס הביקור שלה לא היה התעסקות בנושאים פמיניסטיים. כרטיס הביקור היה טיפול בבעיות מדיניות. היא זוכרת שמונתה לראש הצוות למשא ומתן עם הפלסטינאים לקידום השלום שמבחינתה זה היה שלב חשוב להגשמת חלום היא נתקלת בביקורת חריפה דווקא של ארגוני הנשים איך זה שמינו אישה שהיא לא פמיניסטית. שמינתה נשים לתפקידים כמו מנכ"לית משרד הקליטה, נציגת ישראל באו"ם "לא שאלתי מה כל אחת תעשה לקידום נשים. רואה לא מעט נשים שלא מפרגנות לנשים…"
במהלך קמפיין הבחירות הבינה שלא מוכנים לקבל אותה כמועמדת בגלל היותה אישה. "זאת מבחינתי הייתה הכרזת מלחמה". פגשה במהלך הקמפיין נשים כועסות והבינה שיש כאן מאבק מסוג אחר. ההצלחה של ציפי לבני היא גם הצלחה של הנשים. היא רואה במאבק מחויבות אישית.
בקהל היו חברות רבות שרצו ללחוץ את ידה ולדבר, היו שם ח"כ אורית זו ארץ, חברות הכנסת לשעבר של שינוי ופעילות רבות שעבדו למענה, אך המאבטחים (הגברים) הגיבו בבהלה שזו פנתה לעבר המדרגות לכיוון הנשים ודחפו אותה שוב ליציאה הסודית ממנה היא נכנסה לאולם וכך נגמר והסתיים עוד פרלמנט נשים. אנו הנשים שנשארנו לסכם והחליף חוויות הבנו שנולדה מנהיגה בישראל שקוראים לה ציפי לבני!
