הבה ניקח על עצמנו את הובלת החברה להתפרק מנשק קונבנציונלי ובלתי-קונבנציונלי ולמען תפישת ביטחון משלנו: ביטחון אינו עוד ועוד נשק בידי הציבור ואף לא הסתגרות מאחורי חומות בטון. ביטחון הוא בעיקר חינוך, רווחה כלכלית ומערכת בריאות שוויונית לכולם. וכן, גם שלום. הפעם הראשונה שבה נאלצתי לחשוב ברצינות על יחסי לנשק ולשימוש שנעשה בנשק על ידי [...]
הכתוב מבוסס על מאמרה של רלה מזלי - "האקדח על שלחן האוכל: הסקסיזם הגלום בהתפתחות תעשיית האבטחה בישראל" בישראל למספר נשים גבוה מאד יש או היתה נגיעה לנשק בזמן זה או אחר: כל מי שהיתה בגדנ"ע ובטירונות – התנסתה בהיכרות, נשיאת כלי נשק ושימוש בו. נשים עובדות באבטחה, לרוב עם נשק. כמותן יש המשרתות במשטרה ובמג"ב. [...]
קיימת תרבות נסתרת של תוקפנות נשית, בריונות מיוחדת והרסנית. בשונה מגברים היא לא נעשית בצורה פיזית או בצורה מילולית. התרבות שלנו מונעת מהבנות שלנו להגיע לעימות פתוח. היא מאלצת את תוקפנותן של הנשים לעבור לאפיקים לא פיזיים, עקיפים וסמויים. כאשה בת 37, פעילה חברתית פמיניסטית מזרחית שנים רבות, אני רוצה, ברשותכם, לחלק לכל אחת ואחד [...]
אני פונה לבני הכפר שלי ואומרת להם: אתם עמדתם לצידנו והשמעתם את קולכם נגד כוחות הרע. ראינו שאנחנו יכולים לעמוד ולפעול נגד כל מצב לא רצוי ובלי פחד. נוכל לשנות את מציאות החיים הקשה שלנו. מוראד היה ילד קטן, טוב לב ותמים. כל האנשים, צעירים ומבוגרים אשר הכירו אותו אהבו אותו. מוראד אחי הקטן, היית בשבילנו [...]
ההגנה של טלי פחימה על זכריה זביידי הייתה הגנה אישית, שהפכה אותו ממטרה נעה לפנים, לאדם, עם ממד אנושי. הדם היהודי מספיק כדי להפוך אותה למגן אנושי, גם אם היא "רק" טלי פחימה. בנוכחותה, היא הפריעה לתכניות החיסול. טלי איתגרה גם את האורי אבנרים, את ההגמוניה הגברית האשכנזית הותיקה של השמאל. טלי פחימה הופיעה לראשונה בציבוריות [...]
"נאלצנו לחכות ארבעה ימים עד שנתנו לנו את הגופה. לו האמבולנס שפינה את האח שלי היה נכנס לכפר, האח שלי היה נשאר בחיים". בשם האל הרחמן הרחים אחי היה נשוי עם שלושה ילדים. הוא נפטר בגיל 25. היום בו קיבלנו את הבשורה המרה על רצח אחי היה יום חשוך בשבילנו. היום בו נרצח אחי היה אחד הימים [...]
השוני בין המינים יצר הבדל מהותי בתגובותיהם והוא משתקף ביצירות האמנות. העמידה היהודית על גווניה, בתקופת השואה בגטאות, במחנות, ביערות, במנוסה ובמחבוא, נתפשת, בדרך כלל, כהישרדות וכהתנגדות לדיכוי הנאצי. אך גם היצירה האמנותית בתקופת השואה, היא אחד הביטויים המובהקים למאבק על ההישרדות של יהודים. אמנים רבים יצרו בהיחבא, חרף הסכנה להיתפס על ידי הנאצים. מי [...]
לפני לכתו, ביקש מאיתנו אבי שנשמור על אמא. אבל לא הצלחנו בזה. היא שמרה וגוננה עלינו. במצעד המוות, כשעזבו אותי כוחותי וגם רצון החיים, ורציתי להשתטח על השלג ולחכות לכדור הגואל, היא לא נתנה לי להישבר. בכח רצונה המשכתי ללכת. נולדתי בקרקוב, בפולין, כבת בכורה למשפחה מסורתית-משכילה, המורכבת מחמישה אנשים: הורים, שתי בנות ובן אחד. [...]
מאבקן של הנשים היהודיות להציל את ילדיהן בתקופת השואה עדיין לא נחקר לעומקו. נשקן החשוב ביותר מול מכונת ההשמדה הנאצית, היה תושייה ויכולת לקבל החלטות נכונות, מאבקן של הנשים היהודיות להציל את ילדיהן בתקופת השואה, הוא אחד מפרקי הגבורה החשובים ביותר, שעדין לא נחקר לעומקו. היה זה מאבק לא שקול של נשים שהועמדו מדי יום [...]
ציפו מהנשים להנהיג את ההתנגדות ללחצים ולדיכוי בתוך המשפחה. בקרב השורדים, שלא כמו בקרב הלוחמים, היה חלקן של הנשים משמעותי יותר ולפעולתן תפקיד מרכזי יותר. המשמעות של המאמץ היומיומי לשרוד הייתה מידה עצומה של דבקות בעולם ערכים ובתמונת עתיד. כל גילוי של שמירה על החיים בתקופת השואה הוא גילוי של התנגדות למדיניות ההשמדה הנאצית. מטרתם [...]