המורות הן שק החבטות של התקשורת ושל המדיניות האנטי-חברתית. במקום ועדות מומחים יש לשאול את המורות. במקום לצמצם את מספר המורים ולהאריך את יום העבודה יש להקטין את הכיתות. תיוג שלילי מכתים - בכנס הרצליה הציגה שרת החינוך לימור לבנת תכנית רפורמות חדשה בחינוך. בין הרפורמות המתוכננות: מעבר לשבוע לימודים בן 5 ימים וצמצום מספר המורים. [...]
משטרת ישראל מעדיפה לראות ברצח נשים עניין חברתי וקהילתי פנימי של האוכלוסייה הערבית. מדובר במנגנון שליטה בערבים: המשטרה משאירה לראשי החמולות לטפל במקרים רצח אלה, תוך העלמת עין מהרוצח. כך מושג שיתוף פעולה של המנהיגות ושקט של האוכלוסייה הערבית. אהבה ושנאה, שני סוגים מנוגדים של רגשות. הראשון מסמל רגש חיובי והשני מבטא רגש שלילי. אפשר [...]
היעדר קונצנזוס ביחס למשמעות הגזענית בביטויים סקסיסטיים הוא בעוכרי המאבק הפמיניסטי נגד פורנוגרפיה. תפקידנו הוא להנכיח את פגיעתה הקשה, לצד סוגי הדיכוי וההשפלה האחרים. תמונת מצב של הפורנוגרפיה בישראל 2003 הקואליציה של הארגונים הפמיניסטיים והחברתיים נגד פורנוגרפיה, אותה אני מייצגת, נאבקה בשידורי פורנוגרפיה בערוצי הכבלים והלוויין. עד שנת 2000, עם כניסת חברת הלוויין "יס" לשידור, [...]
הכסף הגדול בעולם המשפט נמצא בשוק הפרטי ושם נמצאים הגברים. נשים נוטות להישאר שכירות, לרוב בשירות הציבורי, המשלם שכר צנוע למדי. "הארץ" סיפק לרזניק ודומיו במה לשנאת נשים. שוביניזם ושנאת נשים בעולם המשפט? צירוף זה נשמע בלתי אפשרי, ממש תרתי דסתרי, כמו שאומרים במשפטית. עולם המשפט נתפס כמקום שהצדק, השוויון וההגינות הינם חלק בלתי נפרד [...]
אחת התוצאות הישירות של חזרת הגבריות למרכז הבמה הוא הניצול הגובר של גופה של האישה, הפיכתה לחפץ ולאובייקט מיני הנתון לגחמותיו של הגבר אם אנו מסתכלות אחורה על שלושים שנות פמיניזם בישראל, יש במה להתגאות: נושאי נשים הפכו מזמן לנושאים לגיטימיים: הכנסת חוקקה חוקים להגנת נשים, כבודן ושוויונן; אלימות גברים כנגד נשים, פעם סוגייה מוסתרת [...]
עידוד פרישה הוא כלי לקיצוצים תקציביים אך לא בהכרח מיטיב עם הפורשות. האיגודים המקצועיים מגינים על העובדים שאינם בהכרח הנפגעים העיקריים, אלא יותר על קבוצת האינטרסים שמתוכה הם באים. מרבים לטעון נגד התכנית הכלכלית החדשה מכוון ההשפעה שלה על נשים, שהיא גדולה יותר מזו על גברים. יחד עם זאת, לעיתים ניתן לראות גם צד חיובי [...]
למעלה מ-28% מהנשים הפלסטיניות במדינה אינן עובדות מחוץ לביתן ולרובן אין השכלה המאפשרת להן מודעות לזכויותיהן החברתיות והכלכליות. המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנתיים האחרונות פגעה קשה בכל החברה הישראלית ובחברה הערבית הפלסטינית במדינה בפרט. הנפגעות העיקריות ממדיניות זו היו נשים פלסטיניות-ישראליות וכמובן נשים חד-הוריות. אנשים משכבות חלשות נפגעו באופן מיוחד מהמדיניות הכלכלית מכוון שהיא פגעה ברשת [...]
כ-80% מהמשפחות החד-הוריות הן נשים עובדות, העושות הכול על מנת לשמור על מקום עבודתן. מאחר וקשה לנשים לצאת למאבק על זכויותיהן קל לממסד לפגוע באוכלוסיה זו. כאשר אם חד-הורית יוצאת בכל זאת למאבק קל לשתק אותה באמצעות איום שייקחו ממנה את היקר לה מכל, את הילדים. האם השאלה 'מדוע ממהרים לפגוע במשפחות החד-הוריות?' היא השאלה [...]
במודיעין קרוב ל- 2000 משפחות חד הוריות, כולל אלמנים ואלמנות. כאשר "משפחות" הכוונה שלרוב, נשים הן אלה שעומדות בראש המשפחה. בתקופה בה האבטלה גוברת, מעמדן של הנשים בתעסוקה הולך ונעשה בעייתי. אמהות בכלל, עומדות בפני בעיית שעות העבודה הנדרשות, לעומת השעות בהן ילדיהן מטופלים בגנים/צהרונים/בתי ספר. אם הנדרשת לעבודה של 9 שעות ביום, נמצאת בבעיה. [...]
פרלמנט נשים מס’ 55 התכנס הפעם בעיר מודיעין. היוזמה לקיום הפרלמנט הייתה של קבוצת נשים ממודיעין שמובילה אופירה קראקבור חברת פרלמנט בעיר. נושא הפרלמנט היה "נשים ושוק העבודה בימי משבר והפרטה". הנושא נבחר לאור המציאות הכלכלית הקשה שבה מצוי המשק הישראלי והעולמי בחודשים האחרונים כשהנשים בישראל נפגעות ראשונות מהמצב. מודיעין-מכבים- רעות היא עיר צעירה, מדורגת [...]