ועדי הורים יכולים לשנות את פני מערכת החינוך ברמה המקומית והארצית. בתהליך נכון של דרישות ולחץ מלמטה אפשר להשפיע על מדיניות וסדרי עדיפות של משרד החינוך והרשויות המקומיות - אומרת טובה רפאל, המדגימה הישגים אפשריים באמצעות סיפור מאבקו של ועד ההורים העירוני בהרצליה. לוועדי הורים במדינה חלק נכבד ביכולת לגרום לשינויים במערכת החינוך. המסגרת הארגונית בװעדים מחולקת למספר רמות, החל [...]
הניסיון שהצטבר עד היום בתחום החינוך הנפרד לבנות על רקע פמיניסטי מלמד על כך שהבנות נהנות מהסביבה הנשית, על משמעת טובה יותר (גם בכיתות הנפרדות של הבנים) ומעת לעת גם על הצלחה אקדמית גבוהה יותר של הבנות. עם זאת, לא נמצא כי הבנות שסיימו לימודיהן בכיתות נפרדות מגיעות להישגים גבוהים יותר בהשװאה לבנות שסיימו לימודיהן בכיתות מעורבות. ייתכן, שעדיף [...]
הצלמת, אסנת בר אור, לכדה בעדינות המצלמה את האופן שבו מבטאים בתי הספר היעדר שוויון ופערים משמעותיים בתנאי למידה להם זוכים בני קהילות שונות בארץ. הפרויקט - 'בית, ספר' - יצא לאור כספר בהוצאת 'קו אדום' (הקיבוץ המאוחד, 2002) והוצג בשנים 2001 -2002 בתערוכות שהתקיימו במוזיאון הרצליה, המשכן לאמנות בעין חרוד, רידינג בתל אביב וכפר קרע. היעדר [...]
תהליך החינוך מקבע אצל התלמידים הירארכיות חברתיות בנושאי רוב ומיעוט לאומי, גברים ונשים, הטרוסקסואלים מול הומו-לס-בי-טראנסיות, מוצא אתני, מבטא מקומי או זר, היסטוריה שלטת או מוכפפת, גודל חשבון הבנק של ההורים, מגבלות הנובעות משמירה על קוד התנהגות דתי, מול חילוניות, יחסי מרכז ופריפריה, וגורמים אחרים, הממיינים את האזרחים במדינה לשווים ושװים־יותר. דברים אלה אומרת פרופ' סמדר לביא, אנתרופולוגית חברתית, שחקרה [...]
השביתה הארוכה במערכת החינוך העלתה שאלות רבות בנושא מי הנהיג את מאבק? מדוע רוב המורות הן נשים ובמנהיגות מספרן כל כך מועט? האם השביתה יצרה מוטיבציה אצל הנשים לקחת "פיקוד" בעתיד? והאם השביתה בסופו של דבר הייתה כישלון למרות האהדה הרבה שהיא זכתה לה בציבור? הפרלמנט ניסה לבדוק כיצד ניתן לתמוך ולעודד את המורות להיכנס [...]
במשך השנים גדלו מאד הציפיות מהסייעות אך השכר והמעמד נשארו נמוכים כמות שהיו. קיים פער גדול בין רשויות שונות, ישנן עובדות קבלן ועובדות שעתיות, אחוזי המשרה משתנים, כל הפעילויות המתקיימות אחר הצהריים לא מתוגמלות. לא מתייחסים לסייעות כאל נשות חינוך. בתכנית אופק חדש תוגמלו הגננות ב-17% והסייעות קיבלו 5% בלבד. סייעות השילוב מועסקות לפי שעה, [...]
רג'אא: לאחר שהושפלתי על ידי המורה עזבתי את בית הספר. הורי ניסו להחזיר אותי בכוח, אבל כל הניסיונות לא שכנעו אותי לשנות את דעתי. כשהתחתנתי אמרתי לבעלי שיהיה לו ברור שיצטרך לאפשר לי ללמוד. ליביא: בעבודתי שוחחתי עם נשים רבות. רוב השיחות היו על ההשכלה והדבר חדר עמוק לראשי. עאישה: לאחרונה התאלמנתי ואני מפרנסת יחידה [...]
היעדר תמיכה ממשלתית פוגע ביכולת מימוש הזכות לחינוך. הנפגעים העיקריים הם העניים, שאין ביכולתם לשלם, דבר המחזק את מלכודת העוני שבה הם לכודים. הנשים מהוות שני שליש מ- 776 מיליון אנאלפביתים בעולם. קיים מחסור במורים ב-112 מדינות. ההזדמנות ללמוד תורמת לפיתוח הכישורים האישיים, לחיזוק תחושת הכבוד והערך העצמי, לכבוד לזולת, לחירותו ולזכויות שלו. היא תורמת לערך [...]
בחברה חסרה מודעות לחלק ניכר מזכויות הנשים. הדבר מתבטא בערכיה ובמנהגיה הפטריארכליים, אשר סותרים את הפרשנויות הדתיות הנאורות. הרצון של נשים ערביות להשתלב בעבודה ובו בזמן לשמור על תפקידן המסורתי כאמהות וכרעיות מצמצם את אפשרויות הבחירה שלהן ומרכז אותן בענפים ספציפיים, ב"מקלט התעסוקה", שמספק השוק המקומי האתני. גם קשיי התחבורה הקיימים מפריעים לשילוב נשים בשוק העבודה [...]
תכנון מנקודת מבט נשית, כמוהו כמדד אצבע לתכנון עיר טובה, שהרי עיר טובה היא עיר הרגישה למגוון אוכלוסיותיה וקהילותיה. הנשים, המנהלות משק בית בכפיפה אחת עם ניהול הקריירה, עושות שימוש אחר במרחב ובזמן העירוני. הן לא רק נוסעות מהבית לעבודה. הן מסיעות ואוספות, וקונות, ונפגשות, ויוצרות... הן צורכות את העיר ואת שירותיה באופן יומיומי ושוטף. אז [...]