בלהה אדמנית מציעה לאפשר לכלל הסטודנטים והסטודנטיות ללמוד לתעודת הוראה ללא תוספת תשלום במהלך הלימודים, ללחוץ על המערכת הכלכלית לאפשר למורים ולמורות השתלבות תלקית בשוק העבודה, להעניק תגמולים לבעלי מקצועות נדרשים כדי שיפנו להוראה, לבנות מערך השתלמויות להםבה מקצועית עבור מורים ומורות שחוקים ולבנות מערך השתלמויות להסבה להוראה עבור בעלי מקצועות אתרים שנשחקו בתפקידם באחד [...]
85% מבין 140 אלף המורים בישראל הן מורות. לאור הקשר הידוע בין עיסוק נשי לסטטוס של העיסוק לא ייפלא אפוא, ששכר מורה בעל תואר ראשון, עשרים שנות ותק, כולל גמול השתלמות, נמוך מהשכר הממוצע במשק. ד"ר לינדה עפרוני אומרת, שכל עוד לא יצליחו הנשים להתחבר למקורות הכספיים, שם נמצא הכוח האמיתי - הן תישארנה מאחור [...]
הידרדרות מעמד המורה קשורה, בחלקה, להפיכת המורות לטכנאיות הוראה, המשמרות את הסדר החברתי הקיים. מורות שייחנכו לשינוי חברתי ישפרו את מעמדן החברתי ואת מידת הכבוד שרוחשים להן מורים ומורות מילאו בעבר ייעוד של שליחות לאומית: הם העבירו את האתוס של החברה היהודית הישראלית הצומחת בארץ למדינה ריבונית; היה להם תפקיד חשוב, שזכה בהכרה והערכה חברתית [...]
מצד אחד המכללות פותרות בעיה ונותנות לאקדמאיות הערביות מקום עבודה, ומצד אחר מכיוון שרוב האקדמאים מרוכזים גם הם במכללות, הגברים הם אלה התופסים את רוב עמדות המפתח. המנהלים בשלוש המכללות הערביות הם גברים. ושוב מונצחים הפערים כאשר אנו דנים היום במעמד המכללות, אי אפשר שלא להזכיר את הסערה שעוררו ההתבטאויות הפוליטיות של מרצים במכללת לוינסקי. [...]
שבעה צעדים, החייבים להתבצע במקביל, מציעה ד"ר תמר אריאב לפריצת החסימה בצומת הדרכים בה ניצבות המכללות להכשרת מורים: הקמת ועדה ממלכתית לבדיקת מעמד המורה והכשרת מורים; העברת המוסדות האקדמיים לחינוך לתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב; שינוי מנדט האגף להכשרת עובדי חינוך לגוף המתווה מסגרת לידע ולמיומנויות הנדרשים ממורה מתחיל ומפקח על מימושה באמצעות מערך רישוי; העברת [...]
במוקד דיוני כינוס זה של פרלמנט הנשים עומדת שאלת המיון והסלקציה של תלמידים במערכת החינוך בישראל. מוסדות חינוך רבים, החל בגני ילדים ובתי ספר יסודיים, וכלה במוסדות להשכלה גבוהה, מתנים קבלת תלמידים בעמידה בסף קבלה מסוים, ומפעילים שיטות שונות לצורך מיון וברירה. בדבריי, לא אתייחס להיבטים הפסיכומטריים של שיטות מיון שונות, אלא אתמקד בעיקר במשמעויות [...]
האוכלוסייה שאדון בה היא אוכלוסיית הנשים הבדוויות הלומדות והנושרות מלימודים במערכת החינוך הבדווי בנגב. אוכלוסייה זו נחשבת למיעוט הסובל מאפליה כפולה, הנובעת הן מהיותן ערביות בדוויות, השייכות למיעוט הסובל מאפליה, והן מהשתייכותן למערכת החינוך הבדווית, המופלית לרעה מבחינה תקציבית ומדינית כמעט בכל התחומים. הרקע מערכת החינוך הבדווית עברה שלוש תקופות עיקריות: לפני קום המדינה - החינוך [...]
במערכת החינוך של ישראל קיימת הפרדה ־ למעשה קיים נתק ־ בין החלקים השונים של האוכלוסייה. היהודים אינם לומדים עם הערבים, והערבים אינם לומדים עם היהודים. יהודים דתיים ויהודים חילוניים אינם לומדים אף פעם שום דבר ביחד. כתוצאה מהפרדה זו לא מכירים הלומדים אלה את אלה, וחוסר ההיכרות מביא, בתורו, לניכור. כל קבוצה מפתחת שיח [...]
אני רוצה לפתוח בסיפור טרי מהערב, ממש מכאן. ניגשה אלי אשה נחמדה ושאלה אותי למה באירוע הזה הערב לא באו "החברות שלי". בכוונה שאלתי "חברות שלי...?" היא התכוונה לאתיופיות הבאר שבעיות שהיא הזמינה לכנס הערב. זאת דוגמה מצוינת, המבטאת את היחס של רוב האנשים במדינת ישראל לעולי אתיופיה. אנחנו לא אנשים אינדיבידואליים, אנחנו קבוצה, עדה, [...]