השביתה הארוכה במערכת החינוך העלתה שאלות רבות בנושא מי הנהיג את מאבק? מדוע רוב המורות הן נשים ובמנהיגות מספרן כל כך מועט? האם השביתה יצרה מוטיבציה אצל הנשים לקחת "פיקוד" בעתיד? והאם השביתה בסופו של דבר הייתה כישלון למרות האהדה הרבה שהיא זכתה לה בציבור? הפרלמנט ניסה לבדוק כיצד ניתן לתמוך ולעודד את המורות להיכנס [...]
במשך השנים גדלו מאד הציפיות מהסייעות אך השכר והמעמד נשארו נמוכים כמות שהיו. קיים פער גדול בין רשויות שונות, ישנן עובדות קבלן ועובדות שעתיות, אחוזי המשרה משתנים, כל הפעילויות המתקיימות אחר הצהריים לא מתוגמלות. לא מתייחסים לסייעות כאל נשות חינוך. בתכנית אופק חדש תוגמלו הגננות ב-17% והסייעות קיבלו 5% בלבד. סייעות השילוב מועסקות לפי שעה, [...]
המורות הן שק החבטות של התקשורת ושל המדיניות האנטי-חברתית. במקום ועדות מומחים יש לשאול את המורות. במקום לצמצם את מספר המורים ולהאריך את יום העבודה יש להקטין את הכיתות. תיוג שלילי מכתים - בכנס הרצליה הציגה שרת החינוך לימור לבנת תכנית רפורמות חדשה בחינוך. בין הרפורמות המתוכננות: מעבר לשבוע לימודים בן 5 ימים וצמצום מספר המורים. [...]
משטרת ישראל מעדיפה לראות ברצח נשים עניין חברתי וקהילתי פנימי של האוכלוסייה הערבית. מדובר במנגנון שליטה בערבים: המשטרה משאירה לראשי החמולות לטפל במקרים רצח אלה, תוך העלמת עין מהרוצח. כך מושג שיתוף פעולה של המנהיגות ושקט של האוכלוסייה הערבית. אהבה ושנאה, שני סוגים מנוגדים של רגשות. הראשון מסמל רגש חיובי והשני מבטא רגש שלילי. אפשר [...]
היעדר קונצנזוס ביחס למשמעות הגזענית בביטויים סקסיסטיים הוא בעוכרי המאבק הפמיניסטי נגד פורנוגרפיה. תפקידנו הוא להנכיח את פגיעתה הקשה, לצד סוגי הדיכוי וההשפלה האחרים. תמונת מצב של הפורנוגרפיה בישראל 2003 הקואליציה של הארגונים הפמיניסטיים והחברתיים נגד פורנוגרפיה, אותה אני מייצגת, נאבקה בשידורי פורנוגרפיה בערוצי הכבלים והלוויין. עד שנת 2000, עם כניסת חברת הלוויין "יס" לשידור, [...]
הכסף הגדול בעולם המשפט נמצא בשוק הפרטי ושם נמצאים הגברים. נשים נוטות להישאר שכירות, לרוב בשירות הציבורי, המשלם שכר צנוע למדי. "הארץ" סיפק לרזניק ודומיו במה לשנאת נשים. שוביניזם ושנאת נשים בעולם המשפט? צירוף זה נשמע בלתי אפשרי, ממש תרתי דסתרי, כמו שאומרים במשפטית. עולם המשפט נתפס כמקום שהצדק, השוויון וההגינות הינם חלק בלתי נפרד [...]
אחת התוצאות הישירות של חזרת הגבריות למרכז הבמה הוא הניצול הגובר של גופה של האישה, הפיכתה לחפץ ולאובייקט מיני הנתון לגחמותיו של הגבר אם אנו מסתכלות אחורה על שלושים שנות פמיניזם בישראל, יש במה להתגאות: נושאי נשים הפכו מזמן לנושאים לגיטימיים: הכנסת חוקקה חוקים להגנת נשים, כבודן ושוויונן; אלימות גברים כנגד נשים, פעם סוגייה מוסתרת [...]
עידוד פרישה הוא כלי לקיצוצים תקציביים אך לא בהכרח מיטיב עם הפורשות. האיגודים המקצועיים מגינים על העובדים שאינם בהכרח הנפגעים העיקריים, אלא יותר על קבוצת האינטרסים שמתוכה הם באים. מרבים לטעון נגד התכנית הכלכלית החדשה מכוון ההשפעה שלה על נשים, שהיא גדולה יותר מזו על גברים. יחד עם זאת, לעיתים ניתן לראות גם צד חיובי [...]
למעלה מ-28% מהנשים הפלסטיניות במדינה אינן עובדות מחוץ לביתן ולרובן אין השכלה המאפשרת להן מודעות לזכויותיהן החברתיות והכלכליות. המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנתיים האחרונות פגעה קשה בכל החברה הישראלית ובחברה הערבית הפלסטינית במדינה בפרט. הנפגעות העיקריות ממדיניות זו היו נשים פלסטיניות-ישראליות וכמובן נשים חד-הוריות. אנשים משכבות חלשות נפגעו באופן מיוחד מהמדיניות הכלכלית מכוון שהיא פגעה ברשת [...]
כ-80% מהמשפחות החד-הוריות הן נשים עובדות, העושות הכול על מנת לשמור על מקום עבודתן. מאחר וקשה לנשים לצאת למאבק על זכויותיהן קל לממסד לפגוע באוכלוסיה זו. כאשר אם חד-הורית יוצאת בכל זאת למאבק קל לשתק אותה באמצעות איום שייקחו ממנה את היקר לה מכל, את הילדים. האם השאלה 'מדוע ממהרים לפגוע במשפחות החד-הוריות?' היא השאלה [...]