בהשוואה בין תוצאות המשפטים של גברים שרצחו את נשותיהן לנשים שרצחו את בעליהן נמצא, כי הנשים זוכות בייצוג פחות טוב, דרגת הרצח הנקבעת בבתי המשפט חמורה יותר כאשר הנדונה היא אשה ותקופות המאסר הנגזרות ארוכות יותר. בבואי להכין את ההרצאה סקרתי חומרים, ולמרבה הפתעתי מצאתי, שחלק גדול מהמאמרים עוסק ברציחתן של נשים בידי גברים ואין [...]
בשנות השבעים ערכה ד"ר עפרה גרינברג עבודת שדה במשך שנה בבית סוהר לנשים בישראל, ומצאה, כי למרות הקיטוב ההירארכי נוצרים בין הסוהרות לאסירות יחסים מורכבים של תלות הדדית, אמפתיה ולחלופין - עוינות על בסיס אישי. במשך למעלה משנה חקרה המחברת את בית הסוהר. היא ישבה בחברת הסוהרות והאסירות, התבוננה בהתנהגות הנשים, השתתפה בחיי היומיום שלהן [...]
עד לשנים האחרונות התבססו רוב תכניות הטיפול בנשים אסירות על ההבנה הקיימת לגבי גברים עבריינים ומכורים לסמים. הנשים האסורות לא הוכרו כקבוצה בעלת גורמי מצוקה יחודיים, המחייבים התייחסות שונה. הדרך נפרצה בזכותם של מחקרים פמיניסטיים, שהכשיר את הקרקע ליצירת תכניות שיקום ייחודיות לנשים אסירות. ענת גור, אחראית על שיקום אסירות ברשות לשיקום האסיר, מנתחת את [...]
יותר ויותר נשים עקביות פונות כיום לגורמים העשויים לסייע להן להתמודד עם אלימות הבעל ועם עול השתיקה שמטילות על צווארן דרישות החברה והמשפחה, המצפות מהאישה להיות כנועה וצייתנית לבעל שממנו מצפים לשלוט ביד רמה. היום, אפילו עוד יותר מתמיד, נוהגים הגברים במגזר הערבי באלימות כנגד הנשים. הנשים הערביות נוטות לשמור בסוד את קיומה של האלימות [...]
נולדתי ב־1966 למשפחה ממוצעת בשכונה בתל אביב. הוריי ומשפחתי המורחבת הם אנשים שומרי חוק, ואינם קשורים בשום דרך לעולם הפשע, למרות שהשכונה בה נולדו וגדלו נחשבה בשנות הששים עד השמונים למקום בה גדלו בכירי הפשע המאורגן דאז. כתלמידה, נחשבתי למצטיינת, נטולת בעיות משמעת ומקובלת בחברה. כילדה קטנה לא הבנתי, מדוע איני זוכה בתשומת לבם של [...]
ועדי הורים יכולים לשנות את פני מערכת החינוך ברמה המקומית והארצית. בתהליך נכון של דרישות ולחץ מלמטה אפשר להשפיע על מדיניות וסדרי עדיפות של משרד החינוך והרשויות המקומיות - אומרת טובה רפאל, המדגימה הישגים אפשריים באמצעות סיפור מאבקו של ועד ההורים העירוני בהרצליה. לוועדי הורים במדינה חלק נכבד ביכולת לגרום לשינויים במערכת החינוך. המסגרת הארגונית בװעדים מחולקת למספר רמות, החל [...]
הניסיון שהצטבר עד היום בתחום החינוך הנפרד לבנות על רקע פמיניסטי מלמד על כך שהבנות נהנות מהסביבה הנשית, על משמעת טובה יותר (גם בכיתות הנפרדות של הבנים) ומעת לעת גם על הצלחה אקדמית גבוהה יותר של הבנות. עם זאת, לא נמצא כי הבנות שסיימו לימודיהן בכיתות נפרדות מגיעות להישגים גבוהים יותר בהשװאה לבנות שסיימו לימודיהן בכיתות מעורבות. ייתכן, שעדיף [...]
הצלמת, אסנת בר אור, לכדה בעדינות המצלמה את האופן שבו מבטאים בתי הספר היעדר שוויון ופערים משמעותיים בתנאי למידה להם זוכים בני קהילות שונות בארץ. הפרויקט - 'בית, ספר' - יצא לאור כספר בהוצאת 'קו אדום' (הקיבוץ המאוחד, 2002) והוצג בשנים 2001 -2002 בתערוכות שהתקיימו במוזיאון הרצליה, המשכן לאמנות בעין חרוד, רידינג בתל אביב וכפר קרע. היעדר [...]
תהליך החינוך מקבע אצל התלמידים הירארכיות חברתיות בנושאי רוב ומיעוט לאומי, גברים ונשים, הטרוסקסואלים מול הומו-לס-בי-טראנסיות, מוצא אתני, מבטא מקומי או זר, היסטוריה שלטת או מוכפפת, גודל חשבון הבנק של ההורים, מגבלות הנובעות משמירה על קוד התנהגות דתי, מול חילוניות, יחסי מרכז ופריפריה, וגורמים אחרים, הממיינים את האזרחים במדינה לשווים ושװים־יותר. דברים אלה אומרת פרופ' סמדר לביא, אנתרופולוגית חברתית, שחקרה [...]
הפחד הוא מצב נפשי המשתק אותנו ומפריע להגיון לתפקד, אומרת יהודית דסברג, ששכלה בפיגוע את בתה וחתנה. העיסוק האינטנסיבי של התקשורת בדיווחי צער וכאב מזירות הפיגועים והפחד, המשתק את התנועה החופשית של התושבים ברחבי המדינה, משרתים היטב את מטרות התעמולה של המפגעים ומהווים בעבורם עיטור הצלחה. הוזמנתי לכנס בעקבות מאמרי, 'אני ניצחתי את הטרור'. הבנתי, [...]