זיוה כהן – יזמית ומנהלת פרויקטים בתחום הבנייה בישראל ובחו"ל למעלה מעשרים שנים – נחלה אכזבה רבה בניסיונותיה לקבל מהבנקים מינוף להשקעותיה. העובדה שהיא אשה גברה על הרקורד העשיר שלה – מנכ"לית ובעלת שליטה במניות החברה "קדמת עדן" ומקימת פרויקט למסחר, משרדים ותעשייה בתלפיות, ירושלים, פרויקט נופש ותיירות על חוף הים בחדרה, יוזמת ומפתחת פרויקטים [...]

הטרדה מינית ברחוב מאיימת לא פחות מהטרדה מינית בסביבות אחרות, ועל אף זאת אין היא גוררת ענישת המטרידים. לא זאת, אלא שרוב הנשים מגיבות להטרדות מסוג זה באופן פסיבי, על אף שהן עלולות להוביל למעשי תוקפנות גופניים. שגית ואגן מנתחת את סוגיית ההטרדה ברחוב בהתבסס על מאמרה של סינתיה גרנט באומן ('הטרדה ברחוב והגטואיזציה הבלתי פורמלית של נשים'). [...]

עשרים וחמש שנים נשאה מיכל שוחט בלבה את הסוד הנורא של ההטרדה המינית שחוותה בצבא. הבושה הפכה להאשמה וגררה בעקבותיה מעשה ־ הקמת הפורום נגד הטרדה מינית, הפועל להעברת המסר של קלון במבצעי הטרדה מינית, לכל שכבות הציבור, ולהוצאת מעשה ההטרדה המינית מחוץ לנורמות ההתנהגות המקובלות. עשרים וחמש שנים ישב הגוש הזה בגרוני, לא לבלוע ולא להקיא. עשרים וחמש [...]

דפוס ההטרדה המינית הוא חלק מתרבות מצ'ואיסטית עליה מתחנכים גברים. זוהי תרבות המציגה נשים כאובייקטים מיניים ומגדירה את הגברים בכיבוש של נשים. מרבית הגברים מטרידים מינית את בת זוגם בבית, ולא רק נשים אחרות במקום העבודה,כפי שמקובל לחשוב. חשיפת תופעת ההטרדה המינית 'הסודית' הזו, הביתית, חייבת להיות חלק מהקמפיין נגד הטרדה מינית. להלן עדותו של י., בן 40, מהנדס, [...]

ההטרדה המינית ניזונה מתפיסות סטריאוטיפיות של השוני בין המינים. כל זמן שנמשיך להאמין ש'בנים' הם 'בנים' ו'בנות' הן 'בנות', נמשיך לספק מודל רע לדורות הבאים, ושום תוכנית חינוכית לא תעשה את העבודה במקומנו. ילדים לא אמורים להטריד מינית ילדים אחרים. ילדים הם יצורים רכים, תמימים, השרויים עדיין בגן העדן של התום והשעשוע. שנים רבות בחרנו, אנו המבוגרים, למדר את עולם [...]

רק בעקבות לחץ ציבורי כבד, הוקמה בשנת 1994 ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת פרשת היעלמותם של ילדים מעולי תימן. שבע שנים לאחר הקמתה, הגישה הוועדה מסקנותיה, ועדיין לא ניתן לראות בהן קץ לפרשה העגומה עשרות שנים דחו ממשלות ישראל את הדרישה לחקור את פרשת ילדי תימן ומזרח הנעדרים בערכאה הגבוהה ביותר - ועדת חקירה ממלכתית. תחת [...]

הגעתי לראש-העין בשנת 1949 עם ילד בגיל שנה. החבאתי אותו כשבוע ימים באוהל, שלא יקחו לי אותו. הם באו ואני ברחתי. בסוף תפסו אותי ולקחו את הילד לבית התינוקות במחנה. הוא היה שם בערך שבועיים, שלושה. הייתי הולכת ומאכילה אותו, מחליפה לו. הילד טוב ויפה, אין לו כלום. לא חלה בדרך ולא באוהל ולא התקרר, [...]

במהלך שבע שנות עבודתי כחברת כנסת נתקלתי בעשרות מקרים שבהם החליטו רשויות הרווחה, באופן שרירותי וחד צדדי, להוציא ילדים מבתיהם, להרחיקם ממשפחתם ובשלב מאוחר יותר -  להעבירם לאימוץ או למוסדות. בתחילת הדרך, חשבתי לתומי שמדובר במקרים בודדים, הקשורים בעיקר למשפחות של עולים חדשים ממדינות חבר העמים. כשלמדתי מעט את הנושא, גילית לתדהמתי שהתופעה ותיקה ומוכרת [...]

אילו חיינו בתנאי ההשתקה והדיכוי, שהיו מנת חלקן של האמהות שעלו מתימן וחיו במעברות בשנות החמישים, ספק רב אם היינו מצליחות להתמודד טוב יותר עם הממסד הקולט. במובן זה כולנו אמהות של הילדים הנעדרים – אומרת יעל צדוק, המתייחסת ל'פרשת ילדי תימן' כאל החלק המוכחש ביותר בהיסטוריה הישראלית. הרבה אומץ נדרש כדי לנקות פרשה זו, [...]

רק התייחסות להוצאת ילד מהבית כחלק מתכנית טיפולית, שמטרתה להחזיר את האיזון במשולש הקשר אם-אב-ילד, עשויה ללמד על תהליך מבוקר ומחושב, זאת בניגוד להכנסת גורם חיצוני למערכת המשפחתית כמטרה בפני עצמה. אין בחוק הגדרה חד משמעית וממצה למושג 'טובת הקטין'. ההתייחסות לטובת הילד וטובת ההורה היא התייחסות למשולש הקשר אם-אב-ילד. כל גורם רביעי הנכנס למשולש [...]