/Tag:מושבי תשס"ג-תשס"ד (2002-2004)

ביטויי הישרדות והתנגדות של נשים באמנות החזותית של תקופת השואה | בתיה ברוטין

השוני בין המינים יצר הבדל מהותי בתגובותיהם והוא משתקף ביצירות האמנות. העמידה היהודית על גווניה, בתקופת השואה בגטאות, במחנות, ביערות, במנוסה ובמחבוא, נתפשת, בדרך כלל, כהישרדות וכהתנגדות לדיכוי הנאצי. אך גם היצירה האמנותית בתקופת השואה, היא אחד הביטויים המובהקים למאבק על ההישרדות של יהודים. אמנים רבים יצרו בהיחבא, חרף הסכנה להיתפס על ידי הנאצים. מי [...]

לזרום עם הגורל – עדות אישית | לאה שנער

לפני לכתו, ביקש מאיתנו אבי שנשמור על אמא. אבל לא הצלחנו בזה. היא שמרה וגוננה עלינו. במצעד המוות, כשעזבו אותי כוחותי וגם רצון החיים, ורציתי להשתטח על השלג ולחכות לכדור הגואל, היא לא נתנה לי להישבר. בכח רצונה המשכתי ללכת. נולדתי בקרקוב, בפולין, כבת בכורה למשפחה מסורתית-משכילה, המורכבת מחמישה אנשים: הורים, שתי בנות ובן אחד. [...]

גבורתן של אמהות יהודיות בהצלת ילדיהן | לאה באלינט

מאבקן של הנשים היהודיות להציל את ילדיהן בתקופת השואה עדיין לא נחקר לעומקו. נשקן החשוב ביותר מול מכונת ההשמדה הנאצית, היה תושייה ויכולת לקבל החלטות נכונות, מאבקן של הנשים היהודיות להציל את ילדיהן בתקופת השואה, הוא אחד מפרקי הגבורה החשובים ביותר, שעדין לא נחקר לעומקו. היה זה מאבק לא שקול של נשים שהועמדו מדי יום [...]

אסטרטגיות של נשים במאבק לחיים בתקופת השואה | פרופ' דליה עופר

ציפו מהנשים להנהיג את ההתנגדות ללחצים ולדיכוי בתוך המשפחה. בקרב השורדים, שלא כמו בקרב הלוחמים, היה חלקן של הנשים משמעותי יותר ולפעולתן תפקיד מרכזי יותר. המשמעות של  המאמץ היומיומי לשרוד הייתה מידה עצומה של דבקות בעולם ערכים ובתמונת עתיד. כל גילוי של שמירה על החיים בתקופת השואה הוא גילוי של התנגדות למדיניות ההשמדה הנאצית. מטרתם [...]

איך נצליח להיות מחצית מראשי הרשויות המקומיות? | יעל גרמן

10 טיפים לנשים הרוצות להיבחר לראשות עיר: למדי היטב את הבעיות הדורשות טיפול בעיר: את התושבים, השכונות הנתונים הסטטיסטיים (רווחה, תרבות, חינוך, תשתיות וכד'). נסחי את החזון שלך לעיר, בבהירות ובפירוט (מצע). מני לעצמך את כל התכונות המכשירות אותך לנהל את העיר. בדלי עצמך מהמועמדים האחרים, תוך הדגשת היתרונות שלך מולם. גבשי צוות מוביל לקמפיין [...]

אישה בראשות עיר – אלטרנטיבה למצ'ואיזם בשלטון המקומי | חדוה יחזקאלי

נכסי ציבור ועבודות במיליוני שקלים נמסרים לחברים, ברובם מהצבא, שליוו את ראש העיר בבחירות. הגברים לא רק דואגים זה לזה הם גם פוגעים במי שמנסה להפריע להם במעשי השחיתות. כישוריהן  של  נשים  אינן  נופלים  מאלה  של  גברים.  ההפך  הוא  הנכון. ובכל זאת, קיימת חשדנות רבה  לגבי יכולתה של האישה לנהל מערכות ציבוריות גדולות. המעניין הוא [...]

למה רק שתיים? ייצוג נשים ברשויות המקומיות | ד"ר אסתר הרצוג

מנגנונים פוליטיים משומנים היטב מבטיחים את המונופול של הגברים על מרכזי השלטון. 47% מהנשים שנבחרו למועצות המקומיות ב-1998 באו מרשימות עצמאיות, על-מפלגתיות ומקומיות, רק 17% היו ממפלגת העבודה, 12% ממר"צ, 10% מהליכוד ו-10% ממפלגות העולים. המציאות, מבחינת השתלבותן של נשים בשלטון המקומי היא עגומה: שתי נשים בלבד הצליחו לחדור את מחסומי המונופול הגברי על השלטון [...]

המלחמה בבית ובחברה על זכותי להשמיע קול | איבתיסאם מחאמיד

הדודה בכתה ואמרה לי: "מול גבר שמתמודד במשפחה אני צריכה להגיד 'כן', בלי ויכוח". נשבעתי לתת את נשמתי ואהבתי ואת כל חיי למען צדק חברתי ולמען השחרור שלי ושל כל הנשים. אני כותבת על המאבק שלי עם עצמי ובתוך המשפחה והחברה שלי. אני כותבת מתוך הקונפליקטים הרבים שמלווים אותי מאז שהתמודדתי בבחירות למועצת פרדיס ב-1999. [...]

ניפוץ תקרת הזכוכית בתנועה קיבוצית | רוזי וגשל

שאלת קידום נשים בחברה הקיבוצית ובחברה הכללית היא עניינה של החברה כולה. השוויון בקיבוץ יושג אם נטפל במבנים החברתיים היוצרים את ההדרה וחוסמים את האפשרות לשוויון הזדמנויות. "תקרת הזכוכית" הוא ביטוי למצב בו קידום נשים בארגון נעצר מול מחסום סמוי ובלתי נראה. הנחת העבודה היא כי היות וקיים שוני בין גברים ובין נשים - ביולוגי, [...]

מקומן של הנשים בשינוי העובר על הקיבוץ | ד"ר מיכל פלגי

כאשר הקיבוץ מאבד את סממניו הייחודיים, מאבדות הנשים את היתרונות שהעניק להן הקיבוץ הישן ומעמדן משתווה למעמד האישה בחברה הישראלית, על יתרונותיו וחסרונותיו. ההסדרים המוסדיים בקיבוץ עוררו מאז ומתמיד תשומת לב בקרב העוסקים בשאלת שוויון המינים, משום שהחברה הקיבוצית ניסתה להנהיג שוויון בין נשים לגברים בתוכה, על ידי דאגה מוסדית למטלות המשפחתיות (חינוך, כביסה, בישול). [...]