/Tag:משפחות

המשפחה שווק העבודה בישראל – אשליית עצמאות האשה | ד"ר לינדה עפרוני

עם תחילת האלף השלישי, ולאחר 52 שנות עצמאות למדינת ישראל, מתברר, שמחצית מהאוכלוסייה נשארה אי שם מאחור. מדובר באוכלוסיית הנשים, המהווה 51% מכלל אזרחי המדינה, ו-46% מכוח העבודה. למרות חוקי עבודה, מהמתקדמים בעולם, אין שוויון בשוק העבודה מבחינת הזדמנויות, קידום ושכר. הפער הגדול שבין ההצהרות לבין המצב בפועל, נובע מכך, שבישראל של שנות האלפיים אין [...]

החטא ועונשו: משפחת חד הוריות ועוני בישראל | ד"ר סלביה פוגל-ביזאוי

במובן מסוים, לפי הסדר הסימבולי המארגן את השיח ההגמוני בישראל, עוני וחד-הורות הן מלים נרדפות: מי שמדבר/ת על חד-הורות, מדבר/ת, חושב/ת, מסמן/ת עוני באותה הנשימה. אם נתייחס לסטטיסטיקה, נראה ש”העובדות מדברות בעד עצמן". כיום המשפחות החד-הוריות מהוות כ-10% ממשקי הבית עם ילדים עד גיל 17 (הנתונים משתנים במקצת אם מתייחסים למשקי הבית עם ילדים עד [...]

איש ואשה, מעמד וזכויות במשפחה הישראלית | עו"ד אירית רוזנבלום

השוויון בין המינים, וכמוהו גם אי-השוויון, מתחילים בבית. המסגרת הבסיסית ביותר אליה משתייך כל אדם היא המשפחה. החוק הישראלי אינו מגדיר "משפחה" מהי. התוצאה של חסר זה היא, שהמשפחה אינה מוכרת כישות שלמה ועצמאית, ואינה זוכה במעמד כלשהו. ארגון "משפחה חדשה" נאבק למען החברה ב"תא המשפחתי" כארגון ריבוני ועצמאי במסגרת כינון חוק יסוד: המשפחה. הנפגעות [...]

קשר משפחתי – מתי המדינה מתערבת? | תגריד ג'השאן

האינטרסים המיוחדים של נשים ערביות פלסטיניות, ושל האוכלוסייה הערבית כולה, אינם נמצאים, ככל הנראה, בראש סולם דאגותיה של מדינת ישראל. להפך, במקרים מסוימים נחשבת אוכלוסייה זו כמסוכנת וכמאיימת על בטחונה של המדינה. במקרים אלה המדינה אינה חוסכת במאמצים ישירים ובלתי ישירים "לקרוא לסדר" את האוכלוסייה, במיוחד בנושאים הקשורים לביטחון המדינה ולאדמות. על-אף שהיחסים בין האוכלוסייה [...]

המשפחה והמדינה | תאנה אקרמן

בספר "משלי" אנו מוצאים את דמות המופת של "אשת החיל" (משלי ל"א). "אשת החיל" היא אשה עצמאית, המנהלת את ביתה ובד בבד מנהלת עסקים חובקי עולם, במונחים של אז. מצד אחד - זאת האשה, הרעיה. מצד אחר נתפסת האשה כחפץ, בקניין בעלה, אשר רוכש אותה בעת הנישואים יחד עם זכויותיה הכלכליות. כיצד ניישב את הסתירה, [...]

הלאמת המוסד לביטוח לאומי – איפה הכסף? | ד"ר לינדה עפרוני

באחרונה, אנו עדים לוויכוח נוקב בציבור הישראלי בנוגע לשאלת העוני. יש הגורסים, כמו ראש הממשלה, אהוד ברק, כי עוני הוא מצב שבו אין לאדם לחם לאכול, ועל כן, קרא ראש הממשלה לאסוף ככרות לחם לעניים. יש הגורסים, כי עוני הוא מושג הקשור לרמת חיים מינימלית, יחסית לאוכלוסייה מסוימת. בישראל, שאיננה ברזיל או ביאפרה, פירושו של [...]

מי מרוויח מתקציבי הרווחה? | ד"ר אסתר הרצוג

מדיניות הרווחה בישראל מצטיינת בריכוזיות רבה - היא מצמיחה תלות ומגבירה חולשה של קבוצות נזקקות מצד אחד, ומחזקת את פקידי וארגוני הרווחה מצד אחר. מדיניות חברתית אלטרנטיבית מתבססת על העברת משאבים ציבוריים לידי אזרחי המדינה, בפרט לידי קבוצות חלשות, ועל מניעת ריכוזם של משאבים אלה בידי קבוצות מצומצמות ומיוחסות. שירותים ייחודיים לחלשים = שירותים דלים [...]

אלטרנטיבות לטיפול הביורוקרטי בנשים וילדים במצוקה | רות רזניק

עבודתן החשובה של נשים בגידול ילדיהן אינה נתפסת כשווה מבחינה כלכלית כשהיא מבוצעת על ידי האם הטבעית, והיא אינה נחשבת כחלק מהתל'ג. אולם, כאשר עבודה זו מתבצעת בידי מטפלות, גננות, שמרטפיות, טבחיות, אחיות, מחנכות ויועצות פדגוגיות, החברה מוצאת את הדרך לתת תגמול עבור העבודה. הממסד מדבר רבות על חשיבות החינוך, הבריאות ועתיד הדור הבא. האם [...]

ראש הממשלה מבטיח חכות אבל מחלק דגים | רחל בללי

מטבע הלשון שטבע ראש הממשלה, אהוד ברק, עוד בתחילת הקדנציה, לקוח מפתגם סיני עתיק האומר: "אם תתן לאדם דגים הוא יהיה שבע יומיים. אם תתן לאדם חכה הוא יהיה שבע כל החיים." ואכן, ראש הממשלה הבטיח "חכות”. הוא הבטיח 300,000 מקומות עבודה, שהם חכות, משום שהם מעניקים פרנסה ומורידים את המשפחה מעול שירותי הרווחה. בפועל, [...]