בגישות העוסקות ביחס התרבות אל הטבע מקובל בתרבות המערבית להעמיד את האדם במרכז ולראות את הטבע כנועד לשימושו – הן בניצולו כמשאב לרווחת האדם (סיפורי הניצול) והן כמקום מפלט ומרגוע (סיפורי ההצלה). ברצוני לבחון את סיפורי הניצול וההצלה בעין אקופמיניסטית (Warren 2000; Plumwood 1993 ) ולטעון שלעתים אין ביניהם הבדל עקרוני – שניהם מבטאים יחס [...]