המהפכה הפמיניסטית של נשים דתיות אורתודוכסיות, היא תהליך בלתי הפיך מרתק ומאתגר המהפכה הפמיניסטית הדתית-אורתודוכסית חיה וקיימת. כוונתי למהפכה המתקיימת אצל נשים המקבלות עליהן באופן מוחלט מחויבות להלכה האורתודוכסית. כמו במהפכה הפמיניסטית בעולם הרחב, גם לזו של העולם הדתי יש פנים שונות. אסקור שתיים מרכזיות: פמיניזם של השוויון - נשים שוות בכל לגברים. על אף [...]
במקביל למאבק לשלום עלינו לאחד כוחות כדי שנוכל להגיע לזכות הבסיסית של כל אישה – פרנסה שני העשורים האחרונים היו שנים של אלימות גוברת והולכת באזורנו, שנים בהן שאלות הבטחון היו בכותרות וכיסו לעיתים קרובות מידי על מהלכים כלכליים גורפים אשר שינו ללא הכר את מציאות חיינו כנשים. במהלך שנים ארוכות אלו היינו עדות לקיצוצים [...]
השיח של גבריות ומגדר הופך גברים לאובייקטים, כלומר, לקרבנות הפטריארכיה, במקום לסובייקטים - מחוללי הפטריארכיה, האלימות והדיכוי. החזרה לפמיניזם רדיקלי היא גם החזרה להתרסה ולמהפכנות. אני קוראת לפמיניסטיות להתחיל להתפרע. אני קוראת לפמיניזם פראי כפעילה פמיניסטית בשטח ובאקדמיה, אני באה לכאן היום עם תחושת חירום כפולה: אני חוששת כי הפמיניזם כתנועה חברתית וכמפעל תיאורטי נמצא [...]
לרעיון ה"ייצוג" יש השפעה על ביטול הפערים שיוצרת הדומיננטיות של שכבות ומגזרים דומיננטיים של נשים, אך היא מוגבלת. בראשית שנות התשעים התחיל עידן חדש בזירה הפמיניסטית בארץ, כאשר הדומיננטיות של נשים אשכנזיות, משכילות, משכבת הביניים הוצגת כבעיה על ידי נשים מזרחיות. בעקבות העלאת התודעה לגבי הדיכוי הכפול שלהן, הן הציגו סדר יום חדש לתנועה הפמיניסטית. [...]
דברים שנישאו בפרלמנט נשים לרגל יום האשה הבינלאומי, גבעתיים, 6/3/06 ■ מספר מילים על רקע, רציונל ומהות המאבק נגד ביטול סעיף 25 לחוק האחריות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 25 לחוק האחריות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי בהעדר הסכמה בין ההורים, ילדים עד גיל 6 ישארו בחזקת אימם. הסעיף מתייחס לאחוז מבוטל – כ- 3% - של גירושים בקונפליקט [...]
ביטחון חברתי יושג אם יטופלו הנושאים הבאים - מאבק בעוני בתוך שוק העבודה ● מאבק בעוני של נתמכות קצבאות ● פעולה שיטתית בתחום האלימות והאלימות המינית בפרט ● פעולה שיטתית בתחום האלימות בבתי-הספר ● השקעה בבריאות נשים ● מאבק נגד סחר בנשים ● שיתוף נשים בתהליכי קבלת החלטות בנושאים חברתיים ומדיניים ● הגנה על חזקת הגיל [...]
רק בעקבות לחץ ציבורי כבד, הוקמה בשנת 1994 ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת פרשת היעלמותם של ילדים מעולי תימן. שבע שנים לאחר הקמתה, הגישה הוועדה מסקנותיה, ועדיין לא ניתן לראות בהן קץ לפרשה העגומה עשרות שנים דחו ממשלות ישראל את הדרישה לחקור את פרשת ילדי תימן ומזרח הנעדרים בערכאה הגבוהה ביותר - ועדת חקירה ממלכתית. תחת [...]
הגעתי לראש-העין בשנת 1949 עם ילד בגיל שנה. החבאתי אותו כשבוע ימים באוהל, שלא יקחו לי אותו. הם באו ואני ברחתי. בסוף תפסו אותי ולקחו את הילד לבית התינוקות במחנה. הוא היה שם בערך שבועיים, שלושה. הייתי הולכת ומאכילה אותו, מחליפה לו. הילד טוב ויפה, אין לו כלום. לא חלה בדרך ולא באוהל ולא התקרר, [...]
במהלך שבע שנות עבודתי כחברת כנסת נתקלתי בעשרות מקרים שבהם החליטו רשויות הרווחה, באופן שרירותי וחד צדדי, להוציא ילדים מבתיהם, להרחיקם ממשפחתם ובשלב מאוחר יותר - להעבירם לאימוץ או למוסדות. בתחילת הדרך, חשבתי לתומי שמדובר במקרים בודדים, הקשורים בעיקר למשפחות של עולים חדשים ממדינות חבר העמים. כשלמדתי מעט את הנושא, גילית לתדהמתי שהתופעה ותיקה ומוכרת [...]
אילו חיינו בתנאי ההשתקה והדיכוי, שהיו מנת חלקן של האמהות שעלו מתימן וחיו במעברות בשנות החמישים, ספק רב אם היינו מצליחות להתמודד טוב יותר עם הממסד הקולט. במובן זה כולנו אמהות של הילדים הנעדרים – אומרת יעל צדוק, המתייחסת ל'פרשת ילדי תימן' כאל החלק המוכחש ביותר בהיסטוריה הישראלית. הרבה אומץ נדרש כדי לנקות פרשה זו, [...]