/Tag:רב תרבותיות

נחמה פוחצ'בסקי: ממשברי עלייה – למפלגת נשים | פרופ' יפה ברלוביץ

פוחצ'בסקי האמינה שהתחייה הלאומית בארץ ישראל תהיה גם תחייה נשית, אבל כשהגיעה לכאן הבינה עד כמה  טעתה. האישה של המושבות הראשונות הייתה משוללת כל זכויות, על אף שהיא עבדה בשדה ובכרם כמו הגבר, התענתה בחום ובקור כמו הגבר, חלתה בקדחת וראתה את המוות כמו הגבר. בבחירות של 1919 בראשון לציון קיבלה פוחצ'בסקי את רוב הקולות, והיתה [...]

סיפור אישי | טטיאנה פרברוב

"הסבתא התומכת" היא מזלן  של משפחות רבות, יוצאות בריה"מ לשעבר: נשים בשנות ה-70 לחייהן, לקחו על כתפיהן את התמיכה בכל המשפחה. המודלים של מנהיגות נשית, המלווים אותי באר. הם המודל של סבתא גולדה שלי והמורות שלי באולפנים. בעקבותיהן חשתי שגם אני מחויבת לסייע לנשים עולות להשתלב ולהסתגל בישראל הסיפור האישי שלי די אופייני לעולות מברה"מ לשעבר [...]

עזרה או שליטה? – הטיפול הביורוקרטי בנשים עולות מאתיופיה | ד"ר אסתר הרצוג

הטיפול בנשים העולות מאתיופיה כקבוצה ייחודית היה כרוך ביצירת תלותן הכלכלית בגברים, באמצעות העברת משאבים כמו דיור וקצבאות דרכם או מניעת משאבים, כמו הכשרה מקצועית, ובעידוד הזהות וההשתייכות ה"נשית" שלהן. בכך תרמו ארגוני הקליטה ופקידיהם לקיבוע מעמד האישה העולה כ"אישה ישראלית" חלשה כלכלית וחברתית. בעוד שגורמי הקליטה של עולי אתיופיה טענו שהם מסייעים לעולים בתהליכי [...]

דברי פתיחה: שאלה של פער תרבותי או של מדיניות מפרידה? | פרופ' אסתר הרצוג

אחד הבולטים בהישגי פרלמנט נשים הוא מניעת ביטול סעיף חזקת הגיל הרך בחוק. בימים אלו מונחת על שולחנה של הכנסת הצעת חוק הקוראת לבטל את חזקת הגיל הרך. בשם פרלמנט נשים אני קוראת מפה לחברות ולחברי הכנסת להבטיח שהחוק לא יבוטל. השלכותיו הפוטנציאליות של ביטול החוק הן פגיעה כלכלית ונפשית בילדים ובנשים. הפגיעה תהיה קשה [...]

איך להתמודד עם התנהגות אלימה בכיתה שבה תלמידים ממגוון רקעים? | גילה קליין

ראשית, אני פונה להורים לחזק את המורים ומעמדם בעיני הילדים. נותנת דוגמה של העולים מרוסיה שיצרו פתרונות חינוך משל עצמם ופתחו חוגים ומתנ"סים משלהם. אני קוראת גם לעולים האתיופים לא לוותר ואם הם מעוניינים במוסדות לימוד שמחוץ לתחומי היישוב שבו הם גרים – לדרוש מהעירייה לדאוג להסעות ולשלוח את הילדים לשם. אשר להכשרות מורים: לדעתי [...]

תרומתה וחשיבותה של חקיקה בהתמודדות עם מפגש של קבוצות בקונפליקט בחברה ובמערכת החינוך בפרט | ח"כ אלכס מילר

לפי נתונים מחקרים שנערכו באוניברסיטאות הנשים הן בעלות 50% מהדוקטורטים, גם בסגל הזוטר באוניברסיטאות חלקן הוא 50%. אולם כשמגיעים לסגל הבכיר, בעלי הקביעות – חלקן של הנשים יורד ל-25% בלבד. הכיצד? ממליץ לבחון זאת. שילוב עולים בבתי ספר והקשר לתרבויות מהם הגיעו, היה אמור להיות מוגדר בחקיקה. משרד החינוך עשה שינוי דרמטי בהקצאת שעות וגם [...]

תרבות בלי כבוד למורים ולהורים-מה קרה לסמכות ההורית והמורית? | אילנה אברמוב ושולמית סהלו

אילנה אברמוב: אני מתרשמת שיש אלימות בבתי הספר ואין כבוד למורים. המורים חוששים מההורים ומהתלמידים. יש הורים שכלל לא מגיעים לימי-הורים בבתי הספר, כי הם מעדיפים לא לשמוע את מה שיש לבית הספר להגיד. הילדים בימינו יושבים יותר מדי זמן מול המחשב והפייסבוק. מצד אחד הם מפותחים, אך מצד שני אין להם קשר עם החוץ, [...]

פרשת היעלמותם של ילדים מעולי תימן: הפרשה עדיין משוועת לפתרון

רק בעקבות לחץ ציבורי כבד, הוקמה בשנת 1994 ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת פרשת היעלמותם של ילדים מעולי תימן. שבע שנים לאחר הקמתה, הגישה הוועדה מסקנותיה, ועדיין לא ניתן לראות בהן קץ לפרשה העגומה עשרות שנים דחו ממשלות ישראל את הדרישה לחקור את פרשת ילדי תימן ומזרח הנעדרים בערכאה הגבוהה ביותר - ועדת חקירה ממלכתית. תחת [...]

עדות | שושנה אשוואל

הגעתי לראש-העין בשנת 1949 עם ילד בגיל שנה. החבאתי אותו כשבוע ימים באוהל, שלא יקחו לי אותו. הם באו ואני ברחתי. בסוף תפסו אותי ולקחו את הילד לבית התינוקות במחנה. הוא היה שם בערך שבועיים, שלושה. הייתי הולכת ומאכילה אותו, מחליפה לו. הילד טוב ויפה, אין לו כלום. לא חלה בדרך ולא באוהל ולא התקרר, [...]

מפרשת ילדי תימן עד חטיפת ילדים מאמהות חד הוריות | ח"כ ד"ר מרינה סולודקין

במהלך שבע שנות עבודתי כחברת כנסת נתקלתי בעשרות מקרים שבהם החליטו רשויות הרווחה, באופן שרירותי וחד צדדי, להוציא ילדים מבתיהם, להרחיקם ממשפחתם ובשלב מאוחר יותר -  להעבירם לאימוץ או למוסדות. בתחילת הדרך, חשבתי לתומי שמדובר במקרים בודדים, הקשורים בעיקר למשפחות של עולים חדשים ממדינות חבר העמים. כשלמדתי מעט את הנושא, גילית לתדהמתי שהתופעה ותיקה ומוכרת [...]