טראומות לידה מצטברות הביאו במרץ 2001 להקמת התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה". התנועה לחצה על בתי חולים שישפרו את השירות, על מערכת הבריאות להכיר בלגיטימיות של הלידות החוץ-אישפוזיות ובזכות קבלת מענק לידה ללא קשר לבחירה במקום הלידה, ועל הכנסת לחוקק חוקים שיגדילו את חופש הבחירה של היולדות
מהו חופש? האם זוהי זכות טבעית או חסד שמישהו מעלינו מזכה אותנו בו? מה הן הזכויות שלי מתוקף היותי אדם? מה הן הזכויות שלי בחוק? האם אפשר לכפות יחס מכבד בחוק? כיצד העצמה נשית קשורה לאופן בו אני יולדת? שיחה משולבת בטקסטים מצחיקים עצובים על התרחשויות בלידה. מעלה את השאלה מי אני (היולדת) מה אני מאפשרת שירחש בחיי ואיזה לידה/חיים אני מזמנת לעצמי.
חופש בחירה מודעת בלידה
האם את יודעת שיש חדרי לידה בהם מתערבים יותר ואחרים בהם הגישה יותר סובלנית ומכבדת? האם את יודעת שיש חדרי לידה אליהם ניתן להגיע עם ליווי כרצונך ואחד בו אפשר לבחור מיילדת? האם את יודעת שיש חדרי לידה בהם יוכל המלווה שלך להישאר לידך גם במיון? האם את יודעת שישנם מקרים בהם יכניסו זירוז לאינפוזיה מבלי ליידע אותך ושזוהי עברה על חוק זכויות החולה? האם את יודעת שיש חדרי לידה בהם תוכלי להישאר עם הילוד ללא הפרדה כלל ובאחרים ייקחו ממך את התינוק (לתינוקיה) אחרי הלידה גם בניגוד לרצונך (למרות שחוק האפוטרופסות קובע כי את היא האחראית עליו)? האם את יודעת שמחקרים מראים כי בדיקות לילוד בנוכחות האם עדינות ומתחשבות ושאת יכולה לדרוש להיות נוכחת בבדיקות (ארגון הבריאות העולמי מגדיר 'בית חולים ידידותי לילוד' ככזה שבין השאר מבצעים בו בדיקות לילוד ליד האם)? האם את יודעת שיש חדרי לידה בהם יתפרו חתך ללא הרדמה ואחרים בהם יאלחשו את המקום ורק אז יתפרו? האם את יודעת שאת יכולה לעמוד על שלך ולדרוש את שחשוב לך בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו? את יכולה לדרוש רק כשאת מאמינה באמת ובתמים בזכותך וברצונך. בתוקף של רצונך את יכולה לדרוש ולקבל יחס מכבד כאשר את יודעת מה האפשרויות ושבחרת במקום הלידה שתואם את רצונותייך.
הצורך להפעיל שיקול דעת בבחירת המקום ואופן הלידה הוא פועל יוצא של חוסר שביעות כללית משירותי הבריאות סביב הלידה. טראומות לידה מצטברות הביאו במרץ 2001 להקמת התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה" שהחלה מפעילה לחץ: על בתי חולים למען שיפור השירות, ועל מערכת הבריאות למען הכרה בלגיטימיות של הלידות החוץ-אישפוזיות וזיכוי ילודים במענק לידה ללא קשר לבחירה במקום הלידה, ועל הכנסת במטרה לחוקק חוקים שיגדילו את חופש הבחירה של היולדות, יאפשרו פתיחת מרכזי לידה, ישוו תנאי יולדות וילודים באשר הם ויחייבו יחס אמפטי ליולדת (למרות שלכאורה אי-אפשר לדרוש אמפטיה בחוק).
"לידות הן לרוב חגיגה של עוצמה ובריאה, אולם החברה נוטה להתייחס אל התהליך בהיסטריה.. כמעט לכל אחד עניין לא פתור הנוגע ללידתו, שאנו כחברה ממשיכים להשליך על נשים הרות", אומרת ד"ר כריסטיאן נורתתרופ, מחברת הספר "גופה של אישה תבונתה של אישה", המציינת כי טראומת הלידה הקולקטיבית שלנו נשענת על סיפורי מוות בלידה: "באופן אירוני רוב המיתות הללו נובעות מבריאות לקויה, מעבודה רבה מדי ומחוסר תמיכה באם, לאו דווקא מחוסר התערבות רפואית". היא מציינת ומוסיפה כי הטראומה מחוזקת על ידי תנאי הלידה הרחוקים מלהיות ידידותיים ואמפטיים: "אמהות וילודים מסוממים, אורות בוהקים, קולות חזקים, הפרדת התינוק מהאם לחדר התינוקייה הסטרילי…"
מחקרים מראים כי האדם נושא איתו את הרשמים של תחילת חייו לאורך כל החיים (הם יכולים להתבטא למשל בחרדת נטישה, פחד מאובדן אם או ממוות). אופן הלידה משפיע גם על ההיקשרות אם-ילוד, על הזוגיות ועל התאוששותה הנפשית והפיזית של האם. עם זאת מחנכים ובעלי אוטוריטה אחרים נשענים על טראומת הלידה הקיבוצית, מונָעים על ידי המחשבה ש"הם יודעים מה טוב עבורנו" ומטביעים בנו פחד מלידה (מהלידה) וכמובן פחד מלקיחת אחריות. התוצאה, מנטרות מחלישות מִתנָגנות במוחנו: "ככה זה ואין מה לעשות","הרופא יודע יותר טוב ממך מה קורה לך", "מה את מבינה בכלל", "את לא יודעת איך לטפל בתינוק" ועוד. התְנַיות המחזקות את האמונה שאנחנו נטולות יכולת להשפיע על לידתנו וכי אחרים יילדו בשבילנו ויטפלו בילדים עבורנו כי הם מבינים טוב מאיתנו. אמונות אלו מקלות על טיפול ב-המונים על דרך הסרט הרץ אולם הן מחלישות את היולדת ולא פעם מביאות ללידות שמזינות את הטראומה הקולקטיבית.
את יכולה להשפיע על לידתך. ההכנה ללידה מאוד משמעותית על מנת לדעת מה אפשרי ומה את רוצה. חשוב ליצור מעגל תמיכה: הריוניות בשלב דומה, חכמות שבט שמוכנות לחלוק מידע, מורים רוחניים או מטפלים מתאימים שיעזרו לך ולבן הזוג להתחבר אל העובר ואל התהליכים שהגוף עובר במטרה לחזק את ביטחונך בגופך, בעוצמתו וביכולתו ללדת. בחרי בפעילות גופנית מותאמת להריון, הקפידי על תזונה מאוזנת, שינה מספקת ושמחת חיים. כל זאת על מנת להגיע ללידה במצב של בריאות וחיוניות. כדאי שתצברי מידע גם דרך ספרות מתאימה ("גופה של אישה", "טבעי ללדת", "לידה פעילה" ואחרים). קורס הכנה ללידה (מודע ולא אינטרסנטי, כזה שמעביר מידע מקיף וענייני), שעשוי לעזור גם לבן (בת) הזוג להבין בפני מה הוא עומד. בן זוג שותף ותומך בהחלט ישפיע לטובה על הלידה (עיסוי פירנאום, דמיון מודרך של העובר ושל הלידה, כל פעולה שתעזור לו להתחבר לתהליך ולהרגיש מעורב, מבורכת). תוכלו להכין יחד תוכנית לידה, בעזרת המידע ששאבת מהקורס ומנשים סביבך. מטרת התוכנית לעזור לך להבין מה את רוצה שיקרה בלידה, ובהמשך להבהיר זאת לצוות המטפל. המידע יעזור לך לבחור מקום לידה אשר יענה לציפיותייך. בשבועות האחרונים להריון, את יכולה לשקול לקיחת צמחי מרפא שמכינים את הרחם ללידה כמו גם ליווי הומאופטי או דיקור. לשלושה הכיוונים הללו יש מה להציע לזירוז לידה המתעכבת, להגברת האפקטיביות של הצירים בעת הלידה, ולהתמודדות טובה יותר עם כאב.
אני מציעה לך לשקול את האפשרות לגשת לחדר הלידה יחד עם תומכת לידה שתכירי עוד במהלך ההריון, שתדע לחזק אותך ואת בן זוגך ולעזור לכם למצוא נתיב ללידה המתאימה לכם ביותר, תוך תמיכה מעשית ורגשית ו/או לקחת מיילדת פרטית (כיום רק בלניאדו) או לבחור בלידת בית (לאחר שלמדת כי לידות בית בטוחות כמו ואף יותר מלידות בבית חולים, את יודעת שישנן שיטות טבעיות להתמודדות עם כאב ואת גם סומכת על גופך). מומלץ שתשחזרי את לידתך שלך בעזרת אמך או באמצעות דמיון מודרך, בדקי מה היה שם ובצעי תיקון בעזרת הדמיון. לא פעם, זיכרון הלידה של האם משפיע על האופן בו תלד. חשוב ביותר לבדוק את מערך האמונות שלך בקשר ללידה. האם מישהו אמר לך פעם שלא תוכלי ללדת? האם את מחזיקה באמונה שכזו? האם את מחזיקה באמונה שלידה היא נוראית, מפחידה, מסוכנת, מסכנת… כי האגן צר מדי, התינוק גדול מדי ו/או עברת ניתוח כזה או אחר, ולכן חושבת כי את "לא יכולה להתמודד" עם כאב? חשוב לשחרר אמונות כאלו במהלך ההריון, שכן הן עלולות להטביע את חותמן על הלידה.
ככל שהלידה מתקרבת מומלץ לדמיין אותה כקלה ומופלאה. דמייני את עצמות הגוף הנעות כדי לפנות מקום ליציאה, הרגישי את השמחה שהלידה מביאה, ואם זה מתאים לך – דברי בלבך עם העובר והסבירי לו מה הוא עומד לעבור. פיוס עם אנשים יקרים (בעיקר הורים) מועיל ללידה טובה. תמיכתם נחוצה לנו וחשוב שנקיף עצמנו במעגל תמיכה והגנה. בקשי תמיכה גם בעת הלידה וגם לאחריה. היכולת לבקש ולקבל עזרה תועיל לך מאוד בתהליך הלידה וראשית האמהות. המשפט "את יולדת כמו שאת חיה", שאני מרבה להשתמש בו, נגזר מספרה של נורתתרופ, שהיא רופאה מיילדת גניקולוגית. היא מתארת כיצד השתנתה גישתה מאז סיימה את לימודיה ונהגה ל"זרז את העניין" דרך התפתחותה הרוחנית וההבנה שכל אישה יולדת באופן שונה ובקצב שונה שיש לכבד. בספרה היא מצטטת מחקר שהצליח לנבא בדיוק של 95% את אופי הלידות על פי אופי הנשים. אין זה אומר שעל כולנו לעבור אותה לידה, אולם אנו אחראיות על שביעות הרצון שלנו. לידה עם אפידורל יכולה להיות מצוינת לאישה החפצה בכך ועדיין זכותה לדרוש שמלווה יישאר איתה בחדר בזמן החדרת המחט לתוך עמוד השדרה שלה. אני יכולה ללדת בניתוח קיסרי ועדיין לדרוש ליווי של בן הזוג שישיר ליד מיטתי. אני יכולה לצאת מהניתוח מבלי שחוויית עוצמתי תיפגם. האפשרויות הללו קיימות והן תלויות בידע שלי, בביטחוני העצמי, ובבחירות רבות שמתחילות עם היוולדי ופוגשות אותי בהמשך כשאני יולדת.
נייר העמדה של התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה" מזכיר כי ניתן לקיים לידות בדרך המכבדת את בחירתה ורצונה של האישה ומגובה בטיפול רפואי הולם. זכותה לבחור את המקום, המלווים, והתנוחה של הלידה. זכותה לבחור בטיפול המתאים לה מתוך ידע, הבנה והסכמה וכן כי יש לאפשר לילודים כניסה רכה לחיים, שהות ליד האם ועל גופה בהתאם לרצונה. זכותה לטיפול רפואי באישורה ובנוכחותה וזכותם לקבל אהבה, הגנה והזנה על פי צרכיהם, ללא הגבלה. בחזוננו מרכזי לידה רבים מחוץ לבתי החולים ובתוך בתי החולים ונשים שמגיעות ללידה כשהן יודעות מה רצונן ומאמינות ביכולתן ללדת. נשים אלו פוגשות צוותים תומכים שמעודדים ומחזקים אותן, מדברים בשלווה וקשובים לצרכיהן וסביבה ביתית המאפשרת אינטימיות ורוגע החיוניים לתהליך הלידה. חזון זה מצריך צוותים רפואיים עם אמון באשה ובגופה, עם אורך רוח וסבלנות לתהליך מתוך כבוד לטבע ולעוצמתו, עם פתיחות לתנוחות לידה שונות, שליטה בדרכי טיפול מגוונות (גם טבעיות), מיומנויות תקשורת אמפטית, שיתוף פעולה עם מלווי הלידה של היולדת, כבוד לבחירות היולדת, הימנעות מהפרדת התינוק מאימו בניגוד לרצונה ושימחה על עבודת הקודש שהם עושים. ד"ר מישל אודנט מחלוצי הלידה הטבעית אמר: "לכל אישה הזכות ללדת כרצונה בסביבה חופשית ותומכת".
לסיכום: חשוב לדעת ולבחור, חשוב לכבד כל בחירה, לשמוח על כל בחירה ולזכור: לפעמים החיים יפתיעו אותנו אבל, אם נדע שעשינו את המכסימום למען רווחתנו, הרי שנוכל לקבל כל תוצאה בברכה. עמדתנו כלפי סיטואציית הלידה (כמו כלפי כל דבר בחיינו) היא שתקבע כמה מועצמות וחזקות נצא. שיהיו רק לידות נפלאות.
