רג'אא: לאחר שהושפלתי על ידי המורה עזבתי את בית הספר. הורי ניסו להחזיר אותי בכוח, אבל כל הניסיונות לא שכנעו אותי לשנות את דעתי. כשהתחתנתי אמרתי לבעלי שיהיה לו ברור שיצטרך לאפשר לי ללמוד.
ליביא: בעבודתי שוחחתי עם נשים רבות. רוב השיחות היו על ההשכלה והדבר חדר עמוק לראשי.
עאישה: לאחרונה התאלמנתי ואני מפרנסת יחידה לילדיי. כשהייתי בת 11 עזבתי את הלימודים בהשפעת הורי. המצב הכלכלי היה מאוד קשה ונאלצתי לעזור בפרנסה ובלימודיו של אחי הגדול.
רג'אא עמאש
אני בת 37, אימא ל-4 ילדים ויש לי רצון עז ללמוד ולהתקדם. תמיד חלמתי על עתיד יותר טוב מהעבר ומההווה. החשוב מכל, אני מאמינה בעצמי למרות הקשיים הרבים שעמדו בדרכי בחיי. אני התלבטתי מאד מאיפה להתחיל. וטפה והחברות בקבוצה תמכו בי ועודדו אותי וכך התחזקה המוטיבציה שלי. תמיד היה לי רצון ללמוד ואפילו בתקופת הילדות חלמתי להיות רופאה. כשהייתי בכתה ח', בחטיבה, באחד השיעורים המורה הגיע לכיתה עצבני. זה היה מורה שרק לימד ולא היה מוכן להקשיב לתלמידים. באותו יום התלמידים הרעישו והפריעו לו ללמד. הוא ביקש שישבו בשקט ולא יעשו רעש. פתאום נפל לי הסרגל לרצפה ואז המורה צעק עלי על כך שזזתי מהכיסא. הוא היפנה את כל הכעס שלו אלי. הוא קרא לי לצאת לעמוד לפני כל התלמידים ונתן לי יותר מ-10 מכות על הידיים עם הסרגל. לא היה לי נעים מהחברים שלי. היה לי מאד קשה. באותו בזמן הייתי בתחילת גיל ההתבגרות. היה לי מאוד קשה להתמודד עם ההערות של התלמידים כלפי והחלטתי לא לחזור ללימודים ועזבתי את בית הספר. הורי הגיעו לבית הספר וניסו להחזיר אותי בכוח, אבל לא קיבלתי שום תמיכה וכל הניסיונות לא שכנעו אותי לשנות את דעתי. למרות הכל כיום אני מעריכה את המורה ומכבדת אותו. הוא דאג להעביר את החומר לתלמידים ולא בזבז זמן. לאחר 3 שנים בערך התחתנתי ואז התחלתי לראות את העולם אחרת והבנתי כי ההשכלה היא ערך חשוב לאישה ובלעדיה האישה לא שלמה, היא מתקשה לקבל החלטות וחייה מאד קשים. למרות זאת לא התייאשתי והתמדתי בשאיפה ליום שבו אלמד וכך אוכל לממש את החלומות שאנשים הרסו לי. הייתה לי דרישה ברורה לבעלי ואמרתי לו שיהיה לו ברור כי יש לי בקשה אחת, שיאפשר לי ללמוד. כששמעתי כי בכוונת תנועת שין, בשיתוף המועצה המקומית, להציע לנשים ללמוד במסגרת פרויקט הקריאה לכל התכוננתי להיות הראשונה. ואכן, אני מתייצבת בכל מפגש ולא מפספסת אף שיעור ואני עכשיו בכיתה ט' (חטיבה) ומאוד טוב לי. כשוטפה מתקשרת להודיע לי משהו אני חוששת שהיא רוצה להודיע על ביטול הלימודים.
ליביא עמאש
אני אישה בת 43, אימא ל-4 ילדים, מנהלת משפחתון, מטעם הרווחה, מזה כ-16 שנים. בעבר היית פעילה חברתית. בעבודתי שוחחתי עם נשים רבות. רוב השיחות היו על ההשכלה. הדבר נכנס עמוק לראשי וחשבתי על הנושא רבות ביני לבין עצמי וגם שיתפתי את האחיות שלי ואת בעלי. הם תמכו בי שאלך ללמוד. הייתי בין הבוגרים של תג"ת (תעודת גמר תיכונית) בדור הראשון. נבחנתי על כמה יחידות בגרות והיום אני לומדת באוניברסיטה הפתוחה. אני גם אחת מהנשים המנהיגות בפרויקט נשים נולדות מחדש. אני נהנית מהלימודים ותמיד מסתכלת על ההצלחה. אני חושבת כי על כל אישה ללמוד ומגיע לה ללמוד ואעשה הכל כדי לתמוך במאמציהן של נשים ללמוד.
עאישה ג'ורבאן
אני בת 41, אימא ל-4 ילדים. לאחרונה התאלמנתי ואני מפרנסת יחידה לילדיי. כשהייתי בת 11 שנים עזבתי את הלימודים בהשפעת ההורים. הייתי הילדה המבוגרת בין האחיות שלי. המצב הכלכלי היה מאוד קשה וההורים נאלצו לעבוד קשה כדי לפרנס את הבית וגם לעזור לאחי הגדול בלימודים. קיבלתי את ההוראה שלהם ועזבתי את בית הספר. נשארתי בבית כדי לשמור על האחים והאחיות הקטנים ממני. גידלתי אותם. התחתנתי בגיל 19 שנים ועברתי להתגורר עם בעלי. בעלי תמך בי ובגיל 30 חשבתי ללכת ללמוד. חיפשתי ומצאתי מורה מהכפר, שמלמד במסגרת בית ספר להורים. נרשמתי והתחלתי ללמוד ערבית ועברית. זה נמשך כשנה. אהבתי את שיטת הלימוד שלו. הוא מאד תמך בנו, התלמידים המבוגרים. כששמעתי על קבוצת המנהיגות הצטרפתי אליה, אבל בגלל שלא היה לי זמן ולא היה לי נוח פרשתי מהקבוצה, אבל תמיד הייתי בקשר עם וטפה. כאשר שמעתי שוב על היוזמה של הפרויקט ועל פרלמנט נשים החלטתי לשוב לקבוצת הנשים הלומדות בפרויקט. אני מאוד נהנית בכל רגע, רואה עוד חברות בכיתה שהיו איתי. אנחנו נפגשות, משוחחות, צוחקות, לומדות ונהנות בכל רגע.