אלפי שעות עבודה בארבע שנות מאבק הסתיימו בפדיון מניה בסך של 40 אלף ₪ במקום 500 הש"ח המקוריים שרצתה ההנהלה הקיימת של הקו אופ לשלם. עורכת דין יונה מרקוביץ מביאה על קצה המזלג סיפור של איומים והצעת פתיונות, עקשנות והשגים.

האגודה השיתופית קו אופ הריבוע הכחול, מורכבת מאיחוד של אגודות צרכניות שנוסח בשנות השלושים, כשאחד מבסיסיה הוא רוכשי דירות שיכון, שחויבו לקנות מניה בצרכניה. רבים, וביניהם הח"מ, רכשו מניה באגודה, ושילמו תמורתה סכום נכבד. לאגודה שיתופית זו כ-20 אלף בעלי מניות ונכסים רבים, שהבולטים שבהם הם רשת הסופרמרקטים המצליחה קו אופ הריבוע הכחול, המשביר לצרכן, איקאה, נכסי ברלין, מניות בחברות בנות, ועוד.

שנים רבות שימשה האגודה, שבראשה עמד בני גאון, מקור למשרות וטובות הנאה למקורבים. האגודה קיבלה סכומי עתק בדיבידנדים מהריבוע הכחול, אך בעלי המניות מן השורה, רובם כיום קשישים, לא זכו במשך עשרות שנים ליהנות מהשקעתם ולקבל כל דיבידנד (למעט 2% הנחה בקניות בסופרמרקט).

הח"מ נמנתה עם מקימי ומארגני ועד הפעולה של בעלי המניות באגודה, והיא מייצגת אותו משנת 1999 בכל המאבקים המשפטיים והציבוריים. פעולותיה של הח”מ בשנים האחרונות בנושאים שונים הקשורים בקיפוחם המתמשך והגנה על זכויותיהם של בעלי המניות של האגודה, תרמו לכך שבעל מניה באגודה יהיה זכאי כיום לקבל על חשבון פדיון מנייתו סכום המוערך בכ40 אלף ש"ח (צפויה חלוקה נוספת של כ-20 אלף ש"ח לכל בעל מניה) במקום סכום של 500 ש"ח שהתנהלה הקודמת של האגודה הייתה מוכנה לשלם כפדיון מניה באגודה.

המאבק הציבורי

המאבק הציבורי כלל פעילות כגון:

1. יוזמה וסיוע בהתארגנותם של גרעיני פעילים מקרב חברי האגודה בבחירות למורשון האגודה בהרצליה, שהתקיימו באוקטובר 1999. לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות ־ ארגון והקמת ועד פעולה של בעלי המניות בהרצליה, פניה וערעורים על תוצאות הבחירות. בהמשך ־ הקמת ועד פעולה ארצי שכלל עשרות בעלי מניות שפעלו בהתנדבות במאבק הציבורי;
2. פעולה בשיתוף עם עורכי הדין הרצל כספי, שהגיש הליך לפירוק האגודה, ואליעזר לויט, אשר הגיש בג”ץ למתן ערך פדיון ריאלי למניה;
3. פניות רבות אל רשת האגודות, משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה ועוזריו הבכירים, ועדת הכלכלה של הכנסת והתקשורת, בדרישה להביא לחקירת הנסיבות הקשורות בקיום הבחירות הבלתי תקינות והבלתי חוקיות באגודה שהתקיימו בהרצליה. כתוצאה, הוחלט על קיום סיבוב שני של בחירות בנובמבר 1999. בסיבוב השני שוב נקטה ההנהלה דאז פעולות בלתי תקינות ובלתי חוקיות, ונאלצנו לנקוט הליכים לביטול הבחירות, כגון: פנייה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה, הגשת ערעורים לרשם האגודות השיתופיות וליועץ המשפטי לממשלה, ודרישה להחלפת ההנהלה הקודמת שקיפחה את בעלי המניות. תחילה, מימנו הח"מ ויתר חברי ועד הפעולה מכיסם הפרטי את המאבק הציבורי ואת המשלוח בדואר, יזמו משלוח מכתבים ל-20 אלף בעלי המניות באגודה בדרישה לפיטורי בני גאון והחלפת ההנהלה;

עקב הלחץ הציבורי הכבד החליט רשם האגודות. ב-29.12.99 למנות את דר' דורון דינאי כחוקר מיוחד, החוקר תנאי מצא ממצאים חמורים ביותר כנגד בני גאון וכנגד ההנהלה הקודמת של האגודה והדו"ח אומץ על ידי רשם האגודות. הפעילים המריצו את רשם האגודות להחליט על ביטול הבחירות למורשון האגודה שהתקיימו בנובמבר 1999, שהביאה להחלטת הרשם מיום 20.6.00 על ביטול אותן בחירות. רשם האגודות מינה חוקר נוסף – עו"ד חיים אינריג, לחקור את חלוקת האופציות לבני גאון ולבכירים אחרים באגודה ובחברה בעל הנפקת הריבוע הכחול בבורסה בני יורק. גם אינדיג מצא ממצאים חמורים, וכיום תלויה ועומדת נגד בני גאון תביעה להשבת כספי הרווח שהפיק ממכירת האופציות בסך של 14 מיליון ש"ח.

ראשי האגודה היו מקורבים לצמרת השלטון. תרמו כספים לפוליטיקאים, ואנו נאלצנו לנהל מאבק ציבורי נגד התערבותם של פוליטיקאים בכירים, ובהם שר העבודה, דר' רענן כהן, ולאחריו שר העבודה שלמה בניזרי, שניסו בדרכים שונות להתערב להגביל את סמכויות הוועד הממונה של האגודה, לגרום לקיום בחירות חדשות ומיותרות באגודה ולמנות ועדה ציבורית לבחינת עתיד האגודה. מטרת גורמים אלה הייתה להחזיר את השליטה באגודה להנהלה הקיימת של האגודה. פנינו אל שר המשפטים, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה ועוזריו הבכירים. לחצים רבים הופעלו עליי ועל יתר חברי ועד הפעולה. מצד אחד איימו עלינו (כולל איומים על הח"מ בתביעות משפטיות מצד בא כוחו של בני גאון) ומצד אחר ניסו 'לקנות' אותנו בפיתויים שונים.

יזמנו מסיבות עיתונאים, הפגנות, הודעות לעיתונות, פעילויות שונות שמטרתן הייתה להביא לפיטוריהם של יו"ר האגודה, בנימין גאון, וחברי מזכירות האגודה, שתוצאתן – התפטרותה זמן קצר לפני פיטוריהם הצפויים על ידי הרשם. הפעלנו לחץ ציבורי כדי למנות ועד ממונה לאגודה על ידי רשם האגודות, שהביאו למינוי הוועד הממונה הנוכחי על ידי הרשם -15.8.00.

מאבקם של בעלי המניות מן השורה כלל גם הופעות בדיונים של ועדת הכלכלה של הכנסת. שעסקה בנושא הקו אופ. פניות שוטפות אל היועץ המשפטי לממשלה ועובדיו הבכירים. וכן קיימנו פניות אל התקשורת כדי להביא את עמדת בעלי המניות בנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי בעניין נושא קיפוח זכויותיהם של בעלי המניות באגודה מקרב הציבור. יזמנו משלוח אלפי דרישות פדיות לכל בעלי המניות. קיבלנו בחזרה כ-11 אלף דרישות פדיון. אלפי דרישות הפדיון הוצגו בפני שופטי הבג"ץ בבג"ץ 98/8047 שהוגש על ידי עו"ד אליעזר לויט. אליו הצטרפנו כצד. אלפי דרישות הפדיון החתומות הן ששכנעו את בג"ץ להכריע בעד פדיון המניות וההסדר למכירת נכסי האגודה. דרישות פדיון אלה הוכרו על ידי השופט גורן כייפוי כוח לעו"ד הח"מ.

המצב כיום

במהלך המאבק הציבורי הופעלו עליי ועל יתר הפעילים בוועד הפעולה של בעלי המניות, לחצים רבים ואיומים. המאבק גזל אין סוף משאבים כספיים ונפשיים. הקדשתי למאבק ארבע שנים ובהן אלפי שעות עבודה. הנחישות של הפעילים הביאה בסופו של דבר לתוצאה המקווה מכירת נכסי האגודה וחלוקת כספים לבעלי המניות. רשת הסופרמרקטים קו אופ הריבוע הכחול נמכרה במיליארד ושלוש מאות מיליון דולר; המשביר לצרכן נמכר; איקאה ויתר הנכסים נמצאים בהליכי מכירה.

כיום, מתרכז המאבק הציבורי בדרישת לקיים פיקוח וביקורת על הליכי המכירה ועל הוועד הממונה. שמונה על ידי השופט אורי גורן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, כנאמן להסדר המכירה, וכולל את עו"ד ליפא מאיר, דויד ברודט ומרים פורת. אנו משמשים ככלבי שמירה ונלחמים לצמצם את תקופת כהונת הוועד הממונה, לצמצם את הוצאות ההנהלה, את שכרם של חברי הוועדה הממונה ואת דמי הניהול הכבדים ויתר ההוצאות המשולמות על חשבון כספי האגודה, כל זאת כדי שבעלי המניות באגודה יקבלו תמורת גבוהה יותר. הסיפוק שלנו הוא אלפי מכתבי התודה הנרגשים שאנו מקבלים מבעלי המניות הקשישים, אשר זכו סוף סוף ליהנות עוד בחייהם משווי מנייתם

עו"ד יונה מרקוביץ היא יו"ר עמותת ה"ן (הרצליה נשים)