איך קשורים גיל ומגדר למנהיגות בקיבוץ?

חלק ניכר מהקשיים שאיתם התמודדתי כמזכירת קיבוץ צעירה נבעו מהיותי אישה ומהיותי צעירה. מבחני המנהיגות שחברי קיבוצי עשו לי היו על רקע זה. בכל שיחת קיבוץ נאלצתי להוכיח את צדקת דברי באמצעות נבירה בספרים וציטוט ממקורות ידע.

אני מבקשת להתייחס לקשר בין גיל ומגדר מהכיוון השני, של צעירה בתפקיד בכיר. אני אמא לארבע בנות בגילאים 15, 8, 5, ו-3 ונשואה ליאיר. מזה ארבע שנים, אני ממלאת את תפקיד מזכירת קיבוץ עברון ובשנה האחרונה גם חברה בצוות ההיגוי של מרכז האישה במועצה האזורית מטה אשר, מטעם הקיבוץ שלי. קיבלתי את תפקיד המזכירה במטרה להוביל את השינוי באורחות החיים בקיבוץ. הייתי אז צעירה, בת 41. בכל שיחת קיבוץ נאלצתי להוכיח את צדקת דברי באמצעות פתיחת ספרים וציטוט ממקורות ידע, דבר שדרש ממני מאמץ.

הניסיון שלי מראה לי שהיותי אישה וגם העובדה שהייתי צעירה, הקשו עליי, בשנים הראשונות, לבסס את הסמכות שלי. נכון שהגעתי לתפקיד ללא רקע ניהולי, אבל הייתה מאחוריי כבר תקופת ניסיון של כמה שנים בפעילות ציבורית בקיבוץ שלי. לא עשיתי מחקר אקדמי, אבל תחושת הבטן שלי הייתה חזקה, שחלק ניכר מהקשיים שבדרך וחלק ממבחני המנהיגות שחברי קיבוצי עשו לי, נבעו מהיותי אישה ומהיותי צעירה. במסגרת הדילמות שלי איך לבסס את הסמכות שלי ולא לוותר על סגנון המנהיגות הנשי (שיכול בטעות להתפרש כחולשה או כחוסר רציונאליות), תמיד נמצאת מחשבה, לעיתים מודעת, לעיתים חצי מודעת לגבי אופן שידור המסרים המתאים ביותר.

נרקיס רגב גביש, מזכירת קיבוץ עברון מתוך העיתון "זה אשר", גיליון 74: אמא