ביום שלישי, 28.5.2013, התקיים מושבו ה-76 של "פרלמנט נשים", על הנושא: האם הפרישה הורגת. בדיון השתתפו פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר פרלמנט נשים, פרופ' רות בן ישראל, עו"ד לינדה עפרוני, פרופ' יפה ברלוביץ, עו"ד שיר-אל נקדימון, גילה קליין ועירית זהבי, בהנחיית בילי מוסקונה-לרמן.

בדברי הפתיחה אמרה פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית במכללת בית ברל: "בסוף שנת הלימודים הנוכחית, כשימלאו לי 67, אני נכפית לפרוש מהוראה. מתוך התסכול הבנתי על בשרי את משמעות האמירה הפמיניסטית "האישי הוא פוליטי", ומתוך הכעס למדתי שאת הביטול של החוק המפלה בארה"ב השיגו הפנתרים האפורים במאבק ממושך, ואני רוצה להיות חלק מהפנתרות האפורות פה בישראל, שיביאו לביטול חובת הפרישה המבזה ומפלה אצלנו".

המשפטנית פרופ' אמריטוס רות בן-ישראל בחנה את הסוגייה: "חובת פרישה או פרישה תיפקודית?" וקבעה כי: "מבחינה היסטורית חלו שינויים ביחס החברה לזקן, כאשר כיום אנו נמצאים במקום של פרישה תיפקודית. משמעות הדבר שהעובד יכול לפרוש לפי בחירתו בכל מועד מרגע שהגיע לגיל הפרישה הנקוב ואילך ובלבד שהוא מתפקד. התפיסות שהצדיקו בעבר את קביעת חובת הפרישה אינן רלוונטיות יותר כיום. בשנים האחרונות עברנו מהפכה דמוגרפית, לעבודה יש מעמד של אמצעי חיוני להשתלבות חברתית, יש הכרה בזכויות האדם ועוד. על כן, לאור שינוי הנסיבות שחל בשלהי המאה העשרים אין יותר הצדקה ל"חובת פרישה" שהפכה להיות פוגענית. ונדרש  לעבור לפרישה תפקודית המשאירה בידי העובד את הבחירה מתי לפרוש בהתאם לנסיבותיו האישיות".

פרופ' יפה ברלוביץ, העומדת בראש "האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר" התייחסה להשפלה שבפרישה: "תהליך הפרישה שהתבצע על ידי רשויות האוניברסיטה - השאיר בי טעם רע של בירוקרטיה עבשה וקשוחה, ונתנה לי להרגיש שעם הפרישה הפכתי להיות לזרה ולמיותרת במקום העבודה שלי - מקום שבו ביליתי למעלה מעשרים שנה בעשייה אינטנסיבית של הוראה ומחקר. רבים ורבות שיצאו לגמלאות כמוני שוטחים בפני את אותו סיפור זלזלני בווריאציות שונות". "אנחנו ב"אגודה ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר", נצא להילחם לביטול חוק גיל הפרישה לנשים וגברים כאחד. אנחנו מקימות עכשיו באתר שלנו פורום בשם: "נשים לא-פורשות", ואני מזמינה את כולכן, גימלאיות ולא-גימלאיות, להצטרף אלינו".

מחובת פרישה לפרישה תפקודית

פרופ' רות בן-ישראל

"מבחינה היסטורית חלו שינויים ביחס החברה לזקן. שינויים אלה כללו את ההתייחסויות הבאות: הגרונטוקרטיה - בתקופה זו יש לנו למעשה שלטון הזקנים. השבת של החיים – בתקופה זו הזקן איבד את מעמדו אבל עדיין החברה חשה מחויבות כלפיו…

ההשפלה שבפרישה

פרופ' יפה ברלוביץ

פרופ' הרצוג ביקשה ממני לספר את סיפור הפרישה שלי, סיפור של מרצה באוניברסיטה, שהגיעה לדרגה הגבוהה ביותר במסלול האקדמי (מה שנקרא פרופסור מן המניין), וכשהגיע הזמן לפרוש, כמובן פרשתי לפי החוק, אלא שתהליך הפרישה שהתבצע על ידי…

חובת הפרישה: חוק ארכאי מעבר למגדר

עירית זהבי

"כשמדברים על גיל הפרישה וכדאיות הפרישה לעומת המשך העבודה, צריך לקחת בחשבון את העובדה שנשים רבות מפוטרות לקראת גיל הפרישה. במקרים כאלה הזכות להמשך עבודה לא תמיד עומדת להן, והפרישה לפנסיה מוקדמת היא אחת האלטרנטיבות…

איפה השוויון? האוצר והעלאת גיל פרישה לנשים

ד"ר לינדה עפרוני

על מנת לעשות סדר בנושא, נזכיר: כיום, חוק גיל פרישה קובע גיל אחיד לגברים ולנשים, בגיל 67. בנוסף, קיים גיל פרישה לצורך קבלת פנסיה וקצבת זקנה- לנשים 62 לעומת 67 לגברים. בקרנות פנסיה עד שנת 1995, שהן הקרנות הותיקות, התנאים…

קול הפורשות מהחינוך וידי פקידי האוצר

גילה קליין

מספר עובדות ונתונים מהשטח: במערכת החינוך מועסקים כ-150 אלף עובדי הוראה פעילים, זהו מגזר העובדים הציבורי הגדול במדינה . בשנים האחרונות חלו שינויים רבים ובמסגרת מסלולי הפנסיה מדינת ישראל התנערה מציבור גדול של עובדי הוראה…

מה בין חובת פרישה לאפליה על רקע גיל?

עו"ד שיר-אל נקדימון

אפליה מחמת גיל נגד נשים על אף שאפליה מחמת גיל מופנית הן כלפי גברים והן כלפי נשים, ניתן לראות מצבים רבים בהם דווקא נשים מופלות מחמת גיל ביתר שאת. כך, נוכח הפער הקיים בין גילאי הפרישה (בזכות) לנשים וגברים בחוק. מעסיקים…