הפוליטיקאים עושים מלחמות ושוכחים את העסקים והאנשים

פוליטיקה = כוח = כסף - אומרת אתי אמור, הקוראת לנשים לקחת חלק בעשייה הפוליטית במדינה, כדי להגיע לקרבה רבה ככל האפשר לחלוקת עוגת המענקים וההטבות.

עסקים קטנים, ובייחוד נשים יומיות, אינם מנצלים מענקים והטבות שנותנת המדינה. הנהנים העיקריים הם מפעלים גדולים וגופים כלכליים בעלי לובי פוליטי, הדואג 'לסדר' את ההטבות לבני חסותו. היזם הקטן טרוד מאוד בקשיי קיומו, עד שלא נותרים לו זמן ואנרגיה כדי לבחון ולבדוק את פעילותו הכלכלית. ברוב המקרים הוא חתום על ערבות אישית לעסקיו, והוא יעשה הכל כדי לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות.
למדינה, כגוף שלטוני, נוח שרוב האזרחים עסוקים בהישרדות כלכלית, דבר המאפשר לה לפעול בשקט תעשייתי כמעט מוחלט. מתי שמענו באחרונה על תנועת מחאה פוליטית-כלכלית-חברתית? וכשקמה תנועה כזו, מייסדיה מסומנים מייד ו'נבלעים' בגופים פוליטיים קיימים, המבטיחים להלחם בעוולות, אבל... הייתי רוצה לראות הקמה של גוף פוליטי חברתי, שיילחם להשגת פתרונות לבעיות החברה והכלכלה במדינה. גוף כזה חייב להבין, כי כדי להצליח עליו לשאוף להגיע לפוליטיקה, ורק כשיהיה בעל לובי פוליטי רציני יוכל לשנות משהו בכלכלה ובחברה. אין זו בושה להיות עסקן פוליטי. זהו צו השעה, משום שללא קרבה לעוגה לעולם לא נוכל לאכול ממנה.
נשים חייבות להתעורר, להתארגן ולפעול. רבים טוענים, כי אל לנשים להתארגן לבד, וכי עליהן לחבור לגופים קיימים. נכון, שקל יותר לזכות במקום המשוריין לאשה במפלגה קיימת מאשר במושב בכנסת במסגרת של מפלגה עצמאית.

אני קוראת לנשים, ולכל מי שאכפת לו, להתעורר!!!

אתי אמור היא בעלת מפעל אלקטרוניקה ביקנעם