כיצד למנוע מלחמת אחיות?

המאבק בין ימין ושמאל, שנמשך כבר 38 שנים, גובה מחיר פנימי של פיצול והיחלשות שאיננו יכולים לעמוד בו. לכן אחד מהצדדים, במקרה זה המתיישבים ביש"ע, צריך לוותר. בשנים הבאות יגיע גם הוויתור משמאל, כאשר אנשי השמאל הציוני יצטרפו למאמץ לשמור על מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

אני תומכת בתוכנית ההתנתקות של שרון מפני שהגיע, לדעתי, הרגע שבו צריכה מדינת ישראל לקחת את גורלה בידיה ולקבוע לעצמה את גבולותיה כלומר – להתכנס לגבולות, שיש עליהם קונצנזוס ולכן הם בני הגנה. עמדתי אינה נגזרת מתוך זלזול בהתיישבות או במתיישבים, אלא מהבנה כי המאבק בין ימין ושמאל, שהחל אחרי מלחמת ששת הימים ונמשך כבר 38 שנים, גובה מאתנו מחיר פנימי של פיצול והיחלשות שאיננו יכולים לעמוד בו. לכן אחד מהצדדים, במקרה זה המתיישבים ביש"ע, צריך לוותר. בשנים הבאות יגיע גם הוויתור משמאל, כאשר אנשי השמאל הציוני יצטרפו אלינו למאמץ לשמור על מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. לכל ברור שתוכנית ההתנתקות, כלומר פינוי היישובים, אינה סוף דבר אלא תחילתו. אם פינוי יישובי חבל עזה וצפון השומרון ילך כשורה, יתחילו ליישם את התוכניות לפנות את שאר יישובי יש"ע. כיוון שכל הצדדים רואים בפינוי היום מבחן, שיקבע את המשך הדרך, הם מקצינים עמדות. האפשרות, שהפינוי יוביל לשפיכות דמים, מעוררת חלחלה, מפני שמלחמת אחים מסוכנת לישראל ולעם היהודי יותר מכל וויתור על טריטוריה או על עמדות פוליטיות. לכן חשוב שננהל את הוויכוח בדרך שתימנע מלחמת אחים:

• לא לשפוך את התינוק עם המים: לפנות בלי ליצור את הרושם שאנחנו מוותרים על הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינת היהודים. כלומר, לא לחזור על הטעות שנעשתה בהסכמי אוסלו, שבהם התערערה עצם הלגיטימיות של מדינת ישראל.
• מחשבה על היום שאחרי: אחרי הפינוי נמשיך כולנו לחיות יחד ונצטרך לשקם את ההריסות. לכן חשוב לשמור על וויכוח ענייני ולא להיגרר למלחמת מילים, עלבונות, השמצות, הכללות ודה-לגיטימציה של אחד הצדדים. ככל שהוויכוח יהיה ענייני יותר – יקטן הסיכון לנזק בלתי הפיך.
• לסרב לסרבנות: כל סרבנות – הן מימין והן משמאל – מסוכנת מפני שהיא מחלישה את הצבא וממילא את כושר ההתגוננות שלנו כאומה. מי שמנסים לשכנע חיילים לסרב פקודה מתנהגים כהורים חסרי אחריות, הדורשים מבניהם לבחור בין אמא לאבא: בין הנאמנות לצבא ולמדינה לבין הנאמנות למשפחה או לקבוצה, ל"שבט". כדאי לזכור שהחיילים לא בחרו להימצא במצב זה, שבו הם נאלצים לבחור בין "שני ההורים". לא הצעירים גררו את ישראל למאבק ממושך בין ימין לשמאל ולא הם אחראים לפתרונו. צריך להשאיר אותם מחוץ לסכסוך ולא להפוך אותם לחלק מבעיה, שלא הם יצרו.

ד"ר מור אלטשולר היא חוקרת קבלה ופובליציסטית