מדיניות הרווחה בישראל מצטיינת בריכוזיות רבה - היא מצמיחה תלות ומגבירה חולשה של קבוצות נזקקות מצד אחד, ומחזקת את פקידי וארגוני הרווחה מצד אחר. מדיניות חברתית אלטרנטיבית מתבססת על העברת משאבים ציבוריים לידי אזרחי המדינה, בפרט לידי קבוצות חלשות, ועל מניעת ריכוזם של משאבים אלה בידי קבוצות מצומצמות ומיוחסות. שירותים ייחודיים לחלשים = שירותים דלים [...]
עבודתן החשובה של נשים בגידול ילדיהן אינה נתפסת כשווה מבחינה כלכלית כשהיא מבוצעת על ידי האם הטבעית, והיא אינה נחשבת כחלק מהתל'ג. אולם, כאשר עבודה זו מתבצעת בידי מטפלות, גננות, שמרטפיות, טבחיות, אחיות, מחנכות ויועצות פדגוגיות, החברה מוצאת את הדרך לתת תגמול עבור העבודה. הממסד מדבר רבות על חשיבות החינוך, הבריאות ועתיד הדור הבא. האם [...]
מטבע הלשון שטבע ראש הממשלה, אהוד ברק, עוד בתחילת הקדנציה, לקוח מפתגם סיני עתיק האומר: "אם תתן לאדם דגים הוא יהיה שבע יומיים. אם תתן לאדם חכה הוא יהיה שבע כל החיים." ואכן, ראש הממשלה הבטיח "חכות”. הוא הבטיח 300,000 מקומות עבודה, שהם חכות, משום שהם מעניקים פרנסה ומורידים את המשפחה מעול שירותי הרווחה. בפועל, [...]
שני חוקים חשובים בנושא הדיור הציבורי עברו ברוב גדול נכנסת, ושניהם קשורים זה בזה כתאומים סיאמיים: חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי הפחות מוכר בין השניים הוא חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי שהעלתה ח"כ תמר גוז'נסקי. החוק, שאושר סופית כבר לפני שנה וחצי, ב-20.6.98. לא נדחה, ולא הוגש עליו ערעור. אף על פי כן, החוק לא [...]
ראש-הממשלה ברק הבטיח, כי ממשלתו תיצור 300,000 מקומות עבודה במשך 4 שנים, וכבר בשנת אלפיים 55,000 מקומות עבודה - הכיצד? ראשית, הממשלה הזו, כמו קודמותיה, לא מתכוונת ליצור בעצמה את מקומות העבודה, אלא מצפה שהמגזר העסקי-פרטי יעשה זאת עבודה, תמורת תשלום הוגן. שנית, יש למשק הישראלי ניסיון מצטבר עם סוג כזה של עסקאות. התברר, כי [...]
במבט ראשון, הצירוף "נשים" ו”תקציב המדינה" נראה כאוקסימורון, דבר והיפוכו, כמו "שקט רועם". כשקוראים את תקציב המדינה, לא רואים בו אף אשה. נשים אינן קובעות את תקציב המדינה. ובכל זאת, אנחנו שם. התקציב משפיע עלינו כעובדות, כמשלמות מסים, כמקבלות גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי וכמשתמשות בשירותים חברתיים: שירותי חינוך, בריאות, רווחה ושיכון. לכן, עלינו לדרוש מהממשלה [...]
אנו נוטים להבחין בין שני סוגי משאבים מרכזיים שבידי המדינה: משאבים טבעיים, כמו אדמות, ומשאבי אנוש, כמו מיומנויות מקצועיות וידע מתפתח. ניצול ופיתוח משאבים אלה נגזר בעיקר ממערכת הערכים של מנגנוני השליטה במדינה. במדינת ישראל מנגנון השליטה הוא בידי ממשלות ישראל, ועל פי מערכת הערכים שלהן הן קובעות את מדיניותן הכלכלית. שני ערכים מרכזיים הנחו [...]