איך להתמודד עם התנהגות אלימה בכיתה שבה תלמידים ממגוון רקעים?

ראשית, אני פונה להורים לחזק את המורים ומעמדם בעיני הילדים. נותנת דוגמה של העולים מרוסיה שיצרו פתרונות חינוך משל עצמם ופתחו חוגים ומתנ"סים משלהם. אני קוראת גם לעולים האתיופים לא לוותר ואם הם מעוניינים במוסדות לימוד שמחוץ לתחומי היישוב שבו הם גרים – לדרוש מהעירייה לדאוג להסעות ולשלוח את הילדים לשם. אשר להכשרות מורים: לדעתי כל מורה, גם אם אינו מורה לחינוך מיוחד, צריך הכשרה להתמודדות עם תלמידים לקויי למידה, מכיוון שכיום אחד מכל שישה תלמידים סובל מלקות למידה כזו או אחרת. הכשרה של המורה רק במקצועות הלימוד לא תעזור לו, מכיוון שעליו לאפשר קודם כל מצב של למידה בכיתה והכיתות הן גדולות מאוד. צריך להקטין את מספר התלמידים בכיתות וצריך להוסיף מורים והדרכה לכיתות. אני קוראת להורים לדרוש זאת ממשרד החינוך, שמוציא הון על דברים לא נחוצים. יש בעלי תפקידים במגדל השן שאינם רואים את הצרכים האמיתיים בשטח.

אשר לאלימות בבתי הספר, אני סבורה שמורה ומחנך צריך להכיר את הכיתה כדי לפתח תשתית חברתית. פחות שעות הוראה ויותר היכרות עם התלמיד, עם צרכיו ויכולותיו, עם התרבות וההורים שלו. כך הילדים יגיעו לתיכון בלי אנטי נגד תלמידים ממוצא אחר. משרד החינוך נוקט בצעדים שונים! בבתי הספר פועלים על מנת למנוע אירועי אלימות מהתלמידים. יש הפסקות פעילות ואירועים קהילתיים שבהם כל קהילה מציגה את מאכליה, חגיה ותרבותה. זה מחזק את העולים החדשים ומסייע לפתרון בעיית האלימות; תכניות לפיתוח כישורי חיים ומעורבות חברתית, הכוללות פיתוח דימוי עצמי חיובי, דרכי התמודדות עם לחץ חברתי, תקשורת, בית ספר בטוח, חלון למשטרה. כל אלו נועדו לחזק את התלמיד במערכת. בכיתות מתמודדים עם הנושא באמצעות גיבוש כללי התנהגות בכיתה, וארגון טקסים, שמחזקים את הלכידות ותחושת הביחד.

בית הספר הוא ראי החברה הישראלית. המציאות שבה אנו חיים היום, משקפת תמונה שלילית בהיבטים שונים: האלימות הגואה, הקוטביות בחברה הישראלית, הפערים הכלכליים והתרבותיים, כל אלו מעמידים לפתח מערכת החינוך בישראל אתגרים רבים ומשמעותיים. האלימות לסוגיה הרבים הינה תוצר של התפתחות של תת תרבות המכריעה במצבי דילמה לכיוון של עבירה על החוק. הערכים המודגשים בה הם: חוזק, חוסן, ערמומיות ונקמה. ישנם גורמים שונים לביטויי אלימות במערכת החינוך, אחת הסיבות לביטויי אלימות היא מגוון התרבויות הקיים בבתי הספר. "קבוצת מיעוט" בבית הספר יכולה לפתח תחושה של זרות וניכור, תחושה של רצון לביטוי התרבות החברתית ממנה הם מגיעים. המטרה של מערכת החינוך היא לפתח את תחושת שייכות, ערך, כבוד ומסוגלות של בית הספר.

דרכים להתמודד עם האלימות:

• פיתוח אקלים בטוח לצד טיפול באירועי אלימות. אקלים חינוכי מיטבי –בסיס לרווחה נפשית והתפתחות תקינה. רווחה נפשית מושפעת מנתונים אישיים ומנתוני הסביבה
• מניעה באמצעות יצירת תנאים ואווירה נעימה
• פיתוח כישורי חיים ומעורבות חברתית. טיפול בנושאים: לחץ חברתי, קבלת השונה, שליטה עצמית, פיתוח הדימוי העצמי, מיומנויות תקשורת
• שיתוף עם מחלק הנוער והשיטור הקהילתי ארגון מצילה
• הפעלת התכנית "בית-הספר הבטוח", "חלון למשטרה" – אוזן קשבת
• הפעלת תכנית למניעת אלימות
• אחריות המנהל וצוות בית הספר - סמכויות למנהל - הובלת התהליך ע"י המנהל
• הקמת ועדה בית –ספרית לבניית תכנית היקפית למניעת אלימות
• הגברת הפיקוח וההשגחה בהפסקות ובהסעות
• גיבוש מערכת כללי התנהגות בכיתה
• טקסים קהילתיים המחזקים את תחושת השייכות
• מיקוד פעילות חינוכית בשעות חינוך בכיתה ומחוצה לה
• חיזוק הקשר האישי בין הצוות החינוכי לתלמידים ובין הצוות החינוכי להורים
• אסטרטגיה מערכתית מתוכננת , עקבית וארוכת טווח
• סטנדרטים אחידים לכל בתי-הספר
• עבודה מערכתית – שיתוף פעולה בין המנהל והצוות
• סמכות המורה – מחנך
• הקמת מערך מסייע – יועצים ופסיכולוגים
• טיפול בהפחתת אלימות ובהתנהגויות סיכון
• הפסקה פעילה הפסקה בטוחה
• ארגון משחקים וירטואליים

גילה קליין היא יו"ר סיעת נח"ל בהסתדרות המורים