תרומתה וחשיבותה של חקיקה בהתמודדות עם מפגש של קבוצות בקונפליקט בחברה ובמערכת החינוך בפרט

לפי נתונים מחקרים שנערכו באוניברסיטאות הנשים הן בעלות 50% מהדוקטורטים, גם בסגל הזוטר באוניברסיטאות חלקן הוא 50%. אולם כשמגיעים לסגל הבכיר, בעלי הקביעות – חלקן של הנשים יורד ל-25% בלבד. הכיצד? ממליץ לבחון זאת.

שילוב עולים בבתי ספר והקשר לתרבויות מהם הגיעו, היה אמור להיות מוגדר בחקיקה. משרד החינוך עשה שינוי דרמטי בהקצאת שעות וגם בהדרכת מורים. בניגוד לדעתה של שולמית סהלו, לדעתו אין זה מתפקידה של מנהלת בית ספר להכיר את התרבויות של כל תלמידיה. זהו תפקידם של האחראים על השילוב של תלמידים אלו. רק לאחרונה טופלה בכנסת הבעיה של אי שילוב של עולים במערכות חינוך שונות ועבר בקריאה שלישית האיסור על אפליית תלמידים על רקע של מוצא. יש חשיבות רבה למערכת חינוך משלבת וחשוב להקצות שעות לימוד עברית לעולים, על מנת שיוכלו להשתלב במהירות. יש להביא בחשבון גם את הדרך לשילוב הילדים וכן הקניית ידע במקצועות הקשורים ליכולתם להסתדר בחיים אחרי בית הספר. במיוחד כיום, כשכמויות העולים הן לא כל כך גדולות כפי שהיו בשנות ה-90. אגב, גם הילדים שנולדים בארץ מהמגזר האתיופי ממשיכים ללכת לחינוך הדתי. כנראה שכבר התפתחה כאן תרבות מסוימת לפיה הילדים נשלחים לאותם בתי ספר בהם למדו האחים וההורים שלהם. בנוסף לפעילות הממשלתית, יש השפעה גדולה מאוד של המועצות המקומיות על השילוב בכל ישוב. שילוב כוחות בין מערכות החינוך ברמה המקומית והארצית – עשוי להוביל להצלחה. אסור לנו להכליל ולומר שכל ילדי ישראל לא בסדר, או כל מורי ישראל לא בסדר. גם אם כמה מורים אינם צריכים להיות במערכת החינוך – אסור להכליל! עם העליות הגיעו מורים רבים עם ניסיון וותק בהוראה מארצות מוצאם. המערכת אינה יודעת לנצל אותם. משרד החינוך לא מוכן להתחשב בוותק שצברו במדינות מוצאם ומעדיף לקלוט מורים צעירים מקומיים חסרי ניסיון.

ח"כ אלכס מילר הוא יו"ר ועדת החינוך והספורט בכנסת, ממפלגת ישראל ביתנו