מה בין טובת האם לטובת הילד
אימאן חלף
רק התייחסות להוצאת ילד מהבית כחלק מתכנית טיפולית, שמטרתה להחזיר את האיזון במשולש הקשר אם-אב-ילד, עשויה ללמד על תהליך מבוקר ומחושב, זאת בניגוד להכנסת גורם חיצוני למערכת המשפחתית כמטרה בפני עצמה.
אין בחוק הגדרה חד משמעית וממצה למושג 'טובת הקטין'. ההתייחסות לטובת הילד וטובת ההורה היא התייחסות למשולש הקשר אם-אב-ילד. כל גורם רביעי הנכנס למשולש הופך לאחד מקודקודיו- הורים-ילד-גורם חיצוני (שירותי הרווחה או בית המשפט באמצעות שירותי הרווחה).
סוגי ההתערבות של שירותי הרווחה
- העובד/ת הסוציאלי/ת המטפל/ת או כל גורם אחר (בית הספר, שכנים או אחרים) מערבים פקיד/ת סעד לפי חוק הנוער. אם פקיד/ת הסעד מתרשם/ת שנשקפת סכנה כלשהי - פיזית או נפשית - לחיי הילד/ה, הוא או היא פועלים בשתי דרכים:
- אזהרת ההורים בצל החוק;
- פנייה למשטרה והגשת תלונה נגד ההורים.
המשטרה חוקרת את הקטין באמצעות חוקר ילדים. בטענה של מניעת שיבוש החקירה מנוע/ה העובד/ת הסוציאלי/ת מיצירת קשר טיפולי עם הקטין/ה עד לסיום תהליך החקירה. עובדה זו סותרת את טובת הקטין/ה ופועלת לטובת החוקרים. התערבות זו יכולה להוביל להעברת הילד/ה ממשמורת ההורים למשמורת שירותי הרווחה. - בית הדין או בית המשפט מבקשים משירותי הרווחה להגיש תסקיר בעניין טובת הילדים. העבודה נמסרת לפקיד/ת סעד החייב/ת לספק את התסקיר תוך חודש ימים. השופט/ת נוהג/ת לאמץ את המלצות התסקיר וההתערבות יכולה להוביל להעברת הקטין/ה מהורה אחד לאחר.
הסיבות למעורבות חיצונית
גורמים חיצוניים מתערבים כאשר נראה להם שההורה אינו מוצא את האיזון בין טובת הקטין/ה וצרכיו/ה לבין צורכי ההורה עצמו. במקום טיפול במשולש אם-אב-ילד, מפרקים את המשולש ומפסיקים את ההורות עד להודעה חדשה. אי עמידת ההורים בציפיות של אנשי ונשות המקצוע גורמת לשלילת זכותם הטבעית. המטפל/ת, שופט את ההורה במקום להזדהות עם הכאב של ההורה והקטין כאחד. ההורה, שברוב המקרים פנה בעצמו וביקש עזרה להשבת האיזון, יצטרך להתמודד עם כשלונו כהורה, דבר המגדיל את הפער בין הילד להוריו.
חלק מתכנית או מטרה בפני עצמה
הגורמים החשובים בתהליך ההוצאה ממשמורת ההורים הם פקידי ופקידות הסעד, העובדים והעובדות הסוציאליים ותהליכי קבלת ההחלטות בלשכת הרווחה בנושא הוצאת הילדים. שלושה גורמים אלה חייבים להתייחס לשאלה החשובה - האם הוצאת הקטין או הקטינה מאחזקת ההורים היא חלק מתכנית טיפולית שמטרתה לשנות את הקשר במשפחה או שהיא מטרה בפני עצמה. אם התשובה היא שהתוצאה מהבית היא אמצעי והיא כפופה לתכנית טיפולית ואינה מטרה כשלעצמה, הרי שמדובר בתהליך מבוקר ומחושב, שיביא לאיזון מחודש במשולש הקשר.
אימאן חלף היא עובדת סוציאלית במרכז לשלום המשפחה בנצרת
הרצאות נוספות מאותו מושב
עדות
שושנה אשוואל
הגעתי לראש-העין בשנת 1949 עם ילד בגיל שנה. החבאתי אותו כשבוע ימים באוהל, שלא יקחו לי אותו. הם באו ואני ברחתי. בסוף תפסו אותי ולקחו את הילד לבית התינוקות במחנה. הוא היה שם בערך שבועיים, שלושה. הייתי הולכת ומאכילה אותו…
האמהות המושתקות של ילדי תימן הנעדרים
יעל צדוק
אילו חיינו בתנאי ההשתקה והדיכוי, שהיו מנת חלקן של האמהות שעלו מתימן וחיו במעברות בשנות החמישים, ספק רב אם היינו מצליחות להתמודד טוב יותר עם הממסד הקולט. במובן זה כולנו אמהות של הילדים הנעדרים – אומרת יעל צדוק, המתייחסת…
מפרשת ילדי תימן עד חטיפת ילדים מאמהות חד הוריות
ח"כ ד"ר מרינה סולודקין
במהלך שבע שנות עבודתי כחברת כנסת נתקלתי בעשרות מקרים שבהם החליטו רשויות הרווחה, באופן שרירותי וחד צדדי, להוציא ילדים מבתיהם, להרחיקם ממשפחתם ובשלב מאוחר יותר - להעבירם לאימוץ או למוסדות. בתחילת הדרך, חשבתי לתומי שמדובר…
פרשת היעלמותם של ילדים מעולי תימן: הפרשה עדיין משוועת לפתרון
רק בעקבות לחץ ציבורי כבד, הוקמה בשנת 1994 ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת פרשת היעלמותם של ילדים מעולי תימן. שבע שנים לאחר הקמתה, הגישה הוועדה מסקנותיה, ועדיין לא ניתן לראות בהן קץ לפרשה העגומה עשרות שנים דחו ממשלות ישראל את…
פרשת חטיפת ילדי תימן – למה נמשכת השתיקה?!?!?!
ד"ר אסתר הרצוג
מתוך כתב העת "אפיקים" – מארס 2000 עכשיו כאשר ברור כבר אפילו לבולטים שבין הלועגים לעוזי משולם ולאנשיו שמדובר בפרשה אפילה, למה עדיין לא מתפרסם שום דבר רציני? מדוע ממשיכות ועדות החקירה להתקיים במשך שנים ארוכות (ועדת שלגי…
תרבות בלי כבוד למורים ולהורים-מה קרה לסמכות ההורית והמורית?
אילנה אברמוב ושולמית סהלו
אילנה אברמוב: אני מתרשמת שיש אלימות בבתי הספר ואין כבוד למורים. המורים חוששים מההורים ומהתלמידים. יש הורים שכלל לא מגיעים לימי-הורים בבתי הספר, כי הם מעדיפים לא לשמוע את מה שיש לבית הספר להגיד. הילדים בימינו יושבים יותר…
