נשים ששרדו את השואה מביאות אל תוך חווית האימהות שלהן את הפגיעה, את חווית הנטישה, האובדנים, הטראומות, החרדות וההדחקות. אבל הן מביאות איתן גם את הכוחות והעוצמות שאפשרו להן לשרוד. בנות ואמהות הן סוגיה מורכבת. כל אימא ובת מודעות למורכבות הקשר הזה. אבל כשנוסף למשוואה גם "השואה" ברקע הקשר הזה מקבל עומק מיוחד במינו. "השואה" לא [...]
מתוך: צחוק של עכברוש \ נאוה סמל למה לספר דווקא לנכדה? מדוע לא לבת? בתה של האשה הזקנה, שהיא כבר לא צעירה ועדיין לא זקנה, נפסלה כנמענת אפשרית של הסיפור. לא ברור מי פסל אותה. האשה הזקנה העדיפה לדחות את הסיפור, כל פעם באמתלה אחרת, שכן בכל מועד נדמה היה לה שהסיפור עלול לאיים על שלום [...]
אמא סיפרה את סיפורה. ילדה בת 10, עם ההורים ואחותה בגטו, ההורים מחליטים להציל אותה ושולחים אותה אל משפחה נוצרית בכפר סמוך... מסתתרים אצל משפחה אחת בבור שהם חופרים, מתחת לדיר החזירים הצמוד לבית. אימא הייתה ילדה בבור ובמובנים מסוימים שתינו "היינו בבור" הרבה שנים. למה בחרו דווקא באימא שלי ולא באחותה הבכורה? איך היא ידעה לאן [...]
אמי ואני איננו הדוגמה הקלאסית לדינמיקה של דור ראשון ושני לשואה. עניין השתיקה וההשתקה לא היו קיימים אצלנו, מתוקף העובדה שאמי עסקה בנושא וכתבה עליו, כך שאצלנו בבית אף פעם לא רבץ עניין השואה כסוד אפל. לא הייתי צריכה ללכת על בהונות ולפחד לגעת בנושא מחשש להכאיב, כפי שקרה לרבים מבני ובנות הדור השני. אמי טענה [...]
בני ובנות "דור שני" קיבלו מסר לא מודע מהוריהם שעליהם לחוות את השואה על ידי הַדְמָיָה שהם היו "שם". זוהי מערכת סימביוטית שהניצולים ובניהם מצויים בה והיא מתבטאת בצורך כפייתי של בני ובנות "דור שני" לחזור אל השואה ולצאת ממנה חיים שוב ושוב. סביר להניח כי ניצולות שהפכו מיד לאחר השואה לאמהות, העבירו לבנותיהן את הטראומה [...]
השוני בין המינים יצר הבדל מהותי בתגובותיהם והוא משתקף ביצירות האמנות. העמידה היהודית על גווניה, בתקופת השואה בגטאות, במחנות, ביערות, במנוסה ובמחבוא, נתפשת, בדרך כלל, כהישרדות וכהתנגדות לדיכוי הנאצי. אך גם היצירה האמנותית בתקופת השואה, היא אחד הביטויים המובהקים למאבק על ההישרדות של יהודים. אמנים רבים יצרו בהיחבא, חרף הסכנה להיתפס על ידי הנאצים. מי [...]
לפני לכתו, ביקש מאיתנו אבי שנשמור על אמא. אבל לא הצלחנו בזה. היא שמרה וגוננה עלינו. במצעד המוות, כשעזבו אותי כוחותי וגם רצון החיים, ורציתי להשתטח על השלג ולחכות לכדור הגואל, היא לא נתנה לי להישבר. בכח רצונה המשכתי ללכת. נולדתי בקרקוב, בפולין, כבת בכורה למשפחה מסורתית-משכילה, המורכבת מחמישה אנשים: הורים, שתי בנות ובן אחד. [...]
מאבקן של הנשים היהודיות להציל את ילדיהן בתקופת השואה עדיין לא נחקר לעומקו. נשקן החשוב ביותר מול מכונת ההשמדה הנאצית, היה תושייה ויכולת לקבל החלטות נכונות, מאבקן של הנשים היהודיות להציל את ילדיהן בתקופת השואה, הוא אחד מפרקי הגבורה החשובים ביותר, שעדין לא נחקר לעומקו. היה זה מאבק לא שקול של נשים שהועמדו מדי יום [...]
ציפו מהנשים להנהיג את ההתנגדות ללחצים ולדיכוי בתוך המשפחה. בקרב השורדים, שלא כמו בקרב הלוחמים, היה חלקן של הנשים משמעותי יותר ולפעולתן תפקיד מרכזי יותר. המשמעות של המאמץ היומיומי לשרוד הייתה מידה עצומה של דבקות בעולם ערכים ובתמונת עתיד. כל גילוי של שמירה על החיים בתקופת השואה הוא גילוי של התנגדות למדיניות ההשמדה הנאצית. מטרתם [...]
קידום מנהיגות ב"שטח" המודל הירושלמי | אורלי בן אהרון עיריית ירושלים מברכת את משתתפי כנס העשור לפרלמנט נשים בשם המטה לפיתוח מנהיגות קהילתית אגף חברה עיריית ירושלים. מחקרים מצביעים על זיקה חיובית בין סגנון מנהיגות נשית לבין הישגים כלכליים וחברתיים מעורבותן הפעילה של נשים בארגונים חברתיים וכלכליים היא מנוע צמיחה לשיפור ההישגים החברתיים והכלכליים של הארגון [...]