בנות, אמהות ושואה

נשים ששרדו את השואה מביאות אל תוך חווית האימהות שלהן את הפגיעה, את חווית הנטישה, האובדנים, הטראומות, החרדות וההדחקות. אבל הן מביאות איתן גם את הכוחות והעוצמות שאפשרו להן לשרוד.

בנות ואמהות הן סוגיה מורכבת. כל אימא ובת מודעות למורכבות הקשר הזה. אבל כשנוסף למשוואה גם "השואה" ברקע הקשר הזה מקבל עומק מיוחד במינו. "השואה" לא אפשרה לצאת ממנה ללא צלקות, פצעים וחבלות. כמה יצאת פגועה תלוי במגוון מרכיבים, בת כמה היית, מה עברת, מה היו מעגלי התמיכה האישית.
אבל הפגיעה היא שם:

• אם היית ילדה קטנה שכל חוויות תחילת חייה וזיכרונות ילדותה היו מלחמה
• אם היית נערה מתבגרת או אישה צעירה שאיבדה משפחה ונאלצה לשרוד לבד
• או אם היית אישה בוגרת שאיבדה משפחה, בעל או ילדים

בכל המצבים, נשים שעברו את השואה ושרדו מביאות אל תוך חווית האימהות שלהן את הפגיעה, את חווית הנטישה, הכאבים, האובדנים, הטראומות, החרדות וההדחקות. אבל הן מביאות איתן גם את הכוחות והעוצמות שאפשרו להן לשרוד, הכוחות הפיזיים והנפשיים.
מה זה עושה לאימהות של הנשים השורדות?
מה זה עושה לילדה הגדלה בצל אימא שורדת?

אימא שלי נולדה במלחמה, אי שם בחורף 1941. אימא שלה, אישה צעירה בת 20, בורחת מוורשה הכבושה כשהיא בהריון. אימא שלי נולדה במחנה עבודה. תינוקת בלב מחנה, בינואר 1941. היום, כשהיא  בת 71 וכל מיני בעיות בריאות תוקפות אותה ומנסות לשבור את רוחה. אני אומרת לה שהיא "שורדת", שתינוקת שנולדה במחנה, בחורף 41',  בטמפרטורה של 50 מעלות ושרדה היא חזקה, יש לה כוחות וכמה מחלות לא ישברו אותה. כשבגרתי התחלתי לתהות: איך שורדת תינוקת במחנה עבודה? בתנאים בלתי אפשריים כאלו? מי יילד אותה? מי טיפל בה? איך שרדה את הקור הנורא? את הרעב? שאלות רבות העסיקו אותי ושאלתי את אימי. להפתעתי גיליתי שהיא אינה יודעת. מעולם לא דיברה על כך עם אימא שלה. קשר שתיקה מוזר בין אימא ובת. גם אימא שלה – אישה חזקה. שורדת. מה עובר על אישה צעירה בת 20, שעוזבת את ביתה ומשפחתה בהריון – ביערות, במסתור, במחנות העבודה, כשעליה להגן על תינוקת? הן מעולם לא דיברו על העבר.

כשאימא שלי בת 4 מסתיימת המלחמה. היא מבלה עוד שלוש שנים במחנה עקורים בגרמניה ובמחנה מעצר בריטי בקפריסין. רק בגיל 7 היא מגיעה לארץ ישראל וזוכה לראשונה בחייה – בחופש. איך משפיעה העובדה ששבע שנות חייה הראשונות של ילדה עוברות עליה במלחמה – כאישה, כאימא? אנחנו דור שגדלנו עם "אמהות שורדות". כל אימא והסיפור שלה, ומאבק ההישרדות והכוחות שלה. כל סיפור מופלא ומפתיע. לפני שנה, לכבוד יום הולדתה ה- 70, כתבנו לאימא שלי ספר על חייה. כשסיימתי לערוך את הסיפור המופלא של חייה בספר, חשבתי בליבי שדור האמהות שלנו, ששרדו את ההיסטוריה המורכבת של השואה, הוא דור של נשים חזקות. ואנחנו דור הבנות שגדלו לצד אמהות עם סיפור מורכב ומופלא שכזה. האמהות השורדות הן הנושא שבו עוסק הדיון. יישמעו בו קולות של בנות לאמהות שהיו בשואה.

ציפי עדי נוה היא מנהלת מחלקת השתלמויות, בית לוחמי הגטאות