מה בין מנהיגי "אופק חדש" למנהיגי "עוז לתמורה"?

הסכמי השכר האחרונים של הסתדרות המורים ושל ארגון המורים בראשות רן ארז, אינם מעניקים אפילו תוספות שכר נומינליות. כמובן שעם "הישגים" שכאלה, היה לחץ להתמודדות על ראשות הארגונים. התמודדות לגיטימית אותה הובילה גילה קליין בהסתדרות המורים, מתוך מחשבה שצריך לדאוג לשכרם של המורים באופן אמיתי ומקצועי, ולהפסיק לחתום הסכמי עבודה שמונעים מטעמים זרים. הסתדרות המורים משתמשת במשאבים שברשותה ובתמיכתו של עופר עיני, כדי למנוע כניסת שחקנים חדשים למגרש, כי אולי לא יסכימו להמשיך ולשחק במשחק זה של "יד רוחצת יד".  

כדי להבין את התכנית "אופק חדש", אני מציעה לכולנו ללכת בעקבות הכסף ומובטח לכם שלא תאבדו את הדרך. ארגוני המורים כבר מזמן לא נוהגים כאיגודים מקצועיים. הם הפכו לאיגודים פוליטיים. אנו יכולות לראות איזה מאבק ניהלו שני ארגוני המורים מול השָׂרות לשעבר יולי תמיר ולימור לבנת. מאבקים פוליטיים שכלל לא היו בתחומי התפקיד של האיגוד המקצועי. זה פגם חמור בייצוג ההולם של החברים באותו איגוד. העוּבדות הפכו פחות רלוונטיות. ב-1978, במסגרת הדוקטורט שלי על פערי דירוג ושכר של נשים במגזר הציבורי, הופתעתי לגלות שבתחום אחד פערי השכר כמעט זניחים – בהוראה. התלהבתי ובדקתי... הסתבר שלמורים אין אחזקת רכב כרכיב בשכר ורכיב זה הוא בעל השפעה ניכרת על פערי השכר בקרב עובדי המדינה. כלומר, השכר נמוך לכל המורים. מה שנקרא "שמחת עניים".

בראשית שנות ה-90 עדיין נחתמו הסכמי עבודה קיבוציים עם עובדי ההוראה, אשר העניקו להם תוספות שכר ריאליות. מאחר והיה מדובר במגזר גדול מאוד, המונה יותר מ- 140 אלף עובדים, אחוזי תוספת השכר היו משמעותיים ביותר. בהתאם למתווה שהונהג על ידי ועדת עציוני, היה מנגנון בדיקת שחיקת שכר, שמידי שנתיים השווה את השכר החציוני של עובדי ההוראה אל מול שכר המהנדסים בשירות המדינה. ארגוני המורים, הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים, סמכו על בדיקת משרד האוצר וקיבלו את תוצאות השחיקה ללא ערעור. אלא שאז החליפה שוש אורן את שוש בייאר בארגון המורים העל יסודיים, והממונה על השכר באוצר, שלום גרניט, החליט להביא ממצא לפיו שכר המורים כלל לא נשחק לעומת המהנדסים, ואפילו עלה ב- 0.17%. נתון תמוה שכזה, לעומת תוספות שחיקה שבין 2%-4% שהיו נהוגות, הדליק נורה אדומה בארגון המורים. היתה פנייה לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לאפשר בדיקת נתונים. כמוצא של כבוד, משרד החינוך בהסכמת האוצר, העניק תוספת בית ספרית בשיעור של 25%. שרת החינוך והתרבות הייתה שולמית אלוני, והיא ממש לא צידדה בארגוני המורים. התברר אז, כי לאוצר לא הייתה שום בעיה "להמציא" תוצאות שחיקת שכר ואף להעז ולא לאפשר בדיקת מסד הנתונים שבבסיס השוואת השכר. כאמור, בית הדין נחלץ לטובת המורים ובפסק דין תקדימי קבע שיש להמציא את הנתונים המבוקשים על מנת לאפשר ולבדוק את התוצאה אליה הגיע משרד האוצר. שתי נשים חזקות היו בעין הסערה, כאשר שרת החינוך, שולמית אלוני יצאה כנגד שוש אורן, והפנתה עורף לציבור עובדים כה גדול, רובו נשים, שמשתכרות שכר נמוך.

מאז, עבר משרד האוצר לטקטיקה שונה. הסכמי השכר האחרונים, הן במסגרת "אופק חדש" של הסתדרות המורים בראשות יוסי וסרמן והן במסגרת "עוז לתמורה" של ארגון המורים בראשות רון ארז, אינם מעניקים תוספות שכר, אפילו לא נומינליות. התוספת היחידה היא דרך הגדלת היקף שעות העבודה, כך שהמחיר לשעת עבודה אפילו פוחת. ראשי הארגונים התפארו שבתוספת של 60% משרה הם השיגו 50% עליה בשכר. כמובן שעם "הישגים" שכאלה, היה לחץ להתמודדות על ראשות הסתדרות המורים וארגון המורים. התמודדות לגיטימית אותה הובילה גילה קליין בהסתדרות המורים. זאת מתוך מחשבה שצריך לדאוג לשכרם של המורים באופן אמיתי ומקצועי, ולהפסיק לחתום הסכמי עבודה שמונעים מטעמים זרים. למען גילוי נאות, שימשתי ב-1994 כיועצת לאיגוד המורים במאבקם על העלאת שכרם. יעצתי לאיגוד המורים לשתף פעולה עם הסתדרות המורים. שיתוף הפעולה במאבק זה היה מוצלח מאוד ובמצטבר הושגה תוספת שכר של 70%. מאז לא היה לי קשר עם ארגוני המורים. מדוע? יום אחד פגשתי את רן ארז והוא הסביר לי שמשרד האוצר הציע לארגון המורים לממן עבורם כל יועץ שיבחרו, "בתנאי שלא ייקחו את לינדה". אשר ל"אופק חדש", בתכנית זו יש מניפולציה עם המספרים. הוסיפו למשרת המורה 60% שעות ונתנו בתמורה תוספת שכר של 50%. כלומר, המורים עובדים עכשיו תמורת שכר יותר נמוך לשעה. המאבק כיום הוא לא על מעמד המורים, אלא על קופת הארגון. להסתדרות המורים יש מיליונים רבים בקופה. הסתדרות המורים משתמשת במשאבים שברשותה ובתמיכתו של עופר עיני, כדי למנוע כניסת שחקנים חדשים למגרש, כי אולי לא יסכימו להמשיך ולשחק במשחק זה של "יד רוחצת יד". אינני מכירה אישית את גילה קליין, אולם פרלמנט נשים תמיד קידם נשים שהתמודדו על תפקידים. ההתמודדות היא לב העניין.

ד"ר לינדה עפרוני היא עו"ד, כלכלנית ומשפטנית