סגרגציה בחינוך: "חברי ושתפי", חלופה נשית ל"הפרד ומשול"
ד"ר צביה ולדן
במערכת החינוך של ישראל קיימת הפרדה ־ למעשה קיים נתק ־ בין החלקים השונים של האוכלוסייה. היהודים אינם לומדים עם הערבים, והערבים אינם לומדים עם היהודים. יהודים דתיים ויהודים חילוניים אינם לומדים אף פעם שום דבר ביחד.
כתוצאה מהפרדה זו לא מכירים הלומדים אלה את אלה, וחוסר ההיכרות מביא, בתורו, לניכור. כל קבוצה מפתחת שיח משותף לה, אך לא בהכרח מוכר לאחרות. וכאילו לא די בכך, מתפתח בתוך כל קבוצה שיח אודות הקבוצות האחרות, שאינו מעוגן במפגש, או במשא ומתן כלשהו, אלא להפך, ניזון מהתרשמויות לא ישירות. כך נוצרים מיתוסים ודימויים ־ שליליים ברובם; וכך מתגבשות דעות קדומות, שבסיסן הוא ידע נעדר המזין את עצמו. במצב של נתק מתמשך, אם כן, מונחות בורות וזרות בבסיס היחסים בין הקבוצות השונות. ודווקא בשנים המכוננות, המיועדות לחברות ולגיבוש זהות דמוקרטית, מוחמצת, באופן שיטתי ועקבי, הזדמנות פז, כמעט במחשבה תחילה. יתרה מזאת, הסגרגציה, כלומר, ההפרדה בין הקבוצות והלגיטימציה להפרדה זו, הניתנת על-ידי יצירת מסגרות מנותקות ואוטונומיות על פי חוק חינוך חובה חינם, מביאה את כל הקבוצות להיות תלויות בגורם מרכזי ומאלצת אותן להתחרות ביניהן על אותם משאבים.
כאילו לא די בכל אלה, מתבזבזת אנרגיית שווא נוספת, הן מצד המגזרים השונים והן מצד השלטונות, או הגוף המרכזי. אנרגיה זו מיועדת לשמור על האינטרסים של כל אחד מן המגזרים באוכלוסייה ולהבטיח מערכת המתחזה לשוויונית. קשה שלא לגלות במדיניות זו סימנים של מה שנקרא "הפרד ומשול", גם אם אין מייחסים למערכת החינוך כוונות זדוניות. נראה, כי בדרך הגברית המסורתית, יצר הטריטוריאליזם חזק מכל. במקום הידברות הדדית נוצר מצב שבו יש שני צדדים: אחד מבקש או דורש, ואילו השני נותן או נעתר.
אני מציעה חלופה נשית, המבוססת על חיבור ושיתוף ־ "חברי ושתפי" ־ כתשובה ל'הפרד ומשול'. אני קוראת לתכנון אחר לחלוטין של מערכת החינוך: לבניית תשתיות, שיאפשרו ליחידים להיפגש ולא להסתגר בתוך קבוצות האם שלהם. אני רוצה לתכנן את נקודות המפגש, ליזום את ההזדמנויות שיאפשרו היכרות הדדית, ולנצל את השנים הראשונות של החינוך - הפורמלי לפחות - כדי להבטיח שלא תיווצר זרות כל כך גדולה, כדי ליצור מערכות יחסים הדדיות, שבמסגרתן יתנהל משא ומתן מתמשך, שבהן יכירו אלה את אלה ויחוו התנסויות בונות. אינני מוכנה להיות שותפה, אפילו לא סבילה, בתכנון שההדרה במסגרתו היא בלתי נמנעת (הדרה פירושה הרחקה, בעיקר מן המרכז והחוצה). אינני רוצה לטפל בקבוצות שוליות, אני מתעקשת למנוע את הולדתן. אינני רוצה לסגור פערים, אני מעוניינת להשתדל שלא ייווצרו.
במילים אחרות, יש מקום לשקול מחדש את המגזריות במערכת החינוך. צעד ראשון יהיה אמיץ ורך כאחד. הוא לא יהיה מחליט, מנחית ומגיב, אלא מקשיב ופועל. על מנת להתקדם בכיוון כזה כדאי, למשל, שהיחידה המרכזית תהיה אפשרית ושהמשאבים יחולקו על פי צרכים של קבוצות מעורבות ולא על פי לחצים של קבוצות הומוגניות. "נחבר ונשתף" הוא צעד ראשון לקראת "נכיר ונכבד".
ד"ר צביה ולדן היא מרצה במכללת בית ברל
הרצאות נוספות מאותו מושב
חינוך בשחור ולבן
שולה מולא
אני רוצה לפתוח בסיפור טרי מהערב, ממש מכאן. ניגשה אלי אשה נחמדה ושאלה אותי למה באירוע הזה הערב לא באו "החברות שלי". בכוונה שאלתי "חברות שלי...?" היא התכוונה לאתיופיות הבאר שבעיות שהיא הזמינה לכנס הערב. זאת דוגמה מצוינת…
בין שתי הפטריארכיות: מסורת ומדינה
סראב אבו רביעה
האוכלוסייה שאדון בה היא אוכלוסיית הנשים הבדוויות הלומדות והנושרות מלימודים במערכת החינוך הבדווי בנגב. אוכלוסייה זו נחשבת למיעוט הסובל מאפליה כפולה, הנובעת הן מהיותן ערביות בדוויות, השייכות למיעוט הסובל מאפליה, והן…
הון, שוויון ואליטיזם בחינוך
פרופ' אורית איכילוב
במוקד דיוני כינוס זה של פרלמנט הנשים עומדת שאלת המיון והסלקציה של תלמידים במערכת החינוך בישראל. מוסדות חינוך רבים, החל בגני ילדים ובתי ספר יסודיים, וכלה במוסדות להשכלה גבוהה, מתנים קבלת תלמידים בעמידה בסף קבלה מסוים…
תמורה למסים: חינוך, שוויון הזדמנויות ורב תרבותיות
פרופ' סמדר לביא
תהליך החינוך מקבע אצל התלמידים הירארכיות חברתיות בנושאי רוב ומיעוט לאומי, גברים ונשים, הטרוסקסואלים מול הומו-לס-בי-טראנסיות, מוצא אתני, מבטא מקומי או זר, היסטוריה שלטת או מוכפפת, גודל חשבון הבנק של ההורים, מגבלות…
ארכיטקטורה של בתי ספר: איך משמר החינוך מנגנוני שליטה
אסנת בר אור
הצלמת, אסנת בר אור, לכדה בעדינות המצלמה את האופן שבו מבטאים בתי הספר היעדר שוויון ופערים משמעותיים בתנאי למידה להם זוכים בני קהילות שונות בארץ. הפרויקט - 'בית, ספר' - יצא לאור כספר בהוצאת 'קו אדום' (הקיבוץ המאוחד, 2002)…
מה עושה הוראת מגדר לסטודנטים לחינוך
ד"ר שושנה מאייר
הניסיון שהצטבר עד היום בתחום החינוך הנפרד לבנות על רקע פמיניסטי מלמד על כך שהבנות נהנות מהסביבה הנשית, על משמעת טובה יותר (גם בכיתות הנפרדות של הבנים) ומעת לעת גם על הצלחה אקדמית גבוהה יותר של הבנות. עם זאת, לא נמצא כי…
