על החלטה 1325

על החלטה 1325: זוהי החלטה המעגנת את המחויבות של מועצת הביטחון להגן על נשים ולדאוג לייצוג של נשים בתהליכי שלום ובפוליטיקה מקומית ובינלאומית

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1325 התקבלה באוקטובר 2000 במטרה להגדיר את ההשלכות הייחודיות שיש למצב מלחמה וסכסוך אלים על חייהן של נשים ונערות: אינוס, אלימות במשפחה, מניעת שירותים ייחודים, העדר השפעה פוליטית, עוני, שקיפות במדיה, זנות לשם הישרדות, סחר בנשים, מחלות מין ועוד. ההחלטה גם מכירה בחשיבות ההטמעה של תפיסה מגדרית (Gender Mainstreaming) בתהליכי שלום ויישוב סכסוכים ובתפקידן המשמעותי של נשים וארגוני נשים בתהליכים אלו. למעשה, זוהי החלטה המעגנת את המחויבות של מועצת הביטחון להגן על נשים ולדאוג לייצוג של נשים בתהליכי שלום ובפוליטיקה מקומית ובינלאומית.

ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ ממושך של ארגוני נשים ותנועות שלום בינלאומיות, אשר דרשו מהאו"ם לאמץ השקפה מגדרית ברורה בכל משימות שמירת השלום ברחבי העולם, לשתף באופן שווה נשים בכל סוג של משא ומתן ודיונים לפתרון סכסוכים ולפעול להגנה על נשים ונערות באזורים שבהם מתקיים סכסוך אלים. קבלת ההחלטה על ידי מועצת הביטחון משקפת את המחויבות הבינלאומית לייצוגן של נשים וצורכיהן בעת מלחמה ואת ההכרה בצורך לפעול למען צדק ושלום, תוך הדגשת התרומה הייחודית של נשים לקידום תהליכים אלו.

ההחלטות הנוגעות להתנהלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הן ברמת המגעים המדיניים והן ברמת הפעילות המלחמתית, מתקבלות בדרגים שבהם אין ייצוג לא לנשים ולא לקולות של נשים. כיום, כבעבר, אין כמעט נשים בפורומים שבהם מתקבלות ההחלטות הגורליות ביותר, המשפיעות על חיי כולנו. היעדרותן של הנשים ממוקדי הכוח הפוליטיים אינה עולה לסדר היום בשל האירועים הבוערים ונתפסת בעיני רבים כמצב טבעי או כעניין טכני. הדרישה להכליל קולות של נשים אסור שתיתפס כמותרות, אלא כדרישה הכרחית להבנת הסכסוך והדרכים לפתרונו. החלטת מועצת הביטחון 1325 מניחה את היסודות הנורמטיביים להבנת נחיצותה של הטמעת השקפה מגדרית בכל הנוגע לפתרון סכסוכים – עכשיו עלינו לדאוג להפוך עקרונות אלו למציאות.

חוסר הנגישות של החוק הבינלאומי מקשה על ארגוני השטח להבין את פוטנציאל היישום הטמון בו. לכן, הצעד הראשון הוא לפשט את נוסח ההחלטה ולהסביר אותה על השלכותיה ומשמעויותיה על מנת לתת לנשים כלי להחזיר לעצמן, בכוחות עצמן, את האחריות על המציאות המדינית באזור. בנוסף לכך, עלינו גם לפעול על מנת להבהיר את הקשר בין פמיניזם, צדק ושלום, ולא לפחד לומר זאת בקול רם. כי למרות הנאמנויות המיידיות שאליהן כל אחת ואחת מאיתנו מסורה, מוטל עלינו, הארגונים הפמיניסטים, לפעול בכדי לנסח שפה פוליטית-מעשית שבעזרתה יהיה ניתן להביא לסיום הסכסוך, תוך התייחסות לצורכיהן של נשים מקבוצות שונות ותוך הבטחת ייצוג הולם לקולות ולפרספקטיבה של נשים בכל הנוגע  למלחמה ושלום.

שרי אהרוני היא חברה בארגון אשה לאשה-מרכז פמיניסטי חיפה