הרפורמה בחינוך

הרפורמה בחינוך, שמציע דו"ח דברת, תשפר את מעמד המורה ותאריך את שעות הלימוד והשהייה בבית הספר היא בשורה למעמד האישה. מקצוע ההוראה לא ישמש עוד מקלט לאישה הקטנה הרוצה להיות בבית כדי לבשל לבעל. המורות ייהנו ממשכורת ראויה והן תוכלנה לקחת חלק אמיתי וחשוב בכח העבודה ובחברה הישראלית.

"למערכת החינוך בעבר ובהווה הישגים בעלי משמעות רבה להתפתחות מדינת ישראל. חוב גדול חבה המדינה לדורות של מחנכים – מנהלים ומנהלות, מורים, מורות וגננות – שהשקיעו ומשקיעים את מירב מאמציהם לחינוך דורות של תלמידים. לצד ההישגים הרבים, אין להתכחש לעובדה שמערכת החינוך נמצאת במשבר שעלולות להיות לו השלכות מדאיגות על עתידה של החברה הישראלית ועל כלכלת המדינה". כך מתחיל דברת את הדו"ח שהוגש בינואר 2005. "על ארגוני המורים – לנצל הזדמנות היסטורית זו לשיקום מעמד המורה ולקביעת ההוראה כמקצוע לאומי מועדף. ציבור המורים והמורות יקבל אחריות וסמכות מקיפים בעשייתו הפדגוגית ויזכה להכרה מקצועית ולתמורה כלכלית לה ציפו זמן רב". "על ציבור המנהלים, המורים, המורות הגננות ועובדי החינוך, הנושאים בעול החינוך יום-יום ושעה שעה – לקבל על עצמם את האתגר העצום שתוכנית זו מציבה בפני מערכת החינוך בישראל. הם הנושאים בעיקר האחריות ולהם עיקר הסמכות להוביל למימוש החזון".

התוכנית כוללת ונשענת על מספר עקרונות פדגוגיים וחברתיים ועל השקפת עולם שוויונית ופלורליסטית. בבסיסה מספר עקרונות: חיזוק החינוך הציבורי; צמצום פערים ושיפור הישגים; רצף פדגוגי; חיזוק החינוך בגיל הרך; בית הספר וגן הילדים צריך להיות בית חם ומגן; העמקת החינוך האזרחי; שיפור במעמד המורה ובמקצוע ההוראה; שותפות הורים; מדידה והערכה של הישגים; בבסיס הרפורמה עומדת התפיסה כי החינוך במדינה נעשה בין כתלי בית הספר, לכן יש להאריך את יום הלימודים של התלמידים ויום העבודה של המורים. יום הלימודים הארוך יאפשר לארגן מחדש את פעילויות בית הספר ולהכיל/החיל תוכניות נוספות של ערכים ואומנות. לא מפליא ולא מפתיע שדברת ביסס חלק ניכר מיסודות הדו"ח שלו על התכנית של ארגון המורים "עוז לתמורה" משנת 98. "עוז לתמורה" מביא "רפורמה כוללת שתביא לשינוי מהפכני – ערכי ומבני – במערכת החינוך שתכליתו פריצת דרך: במעמד החינוך, בית הספר והמורה בחברה הישראלית, בתפוקות מערכת החינוך, הן הכמותית והן האיכותית. בבסיס עוז לתמורה:

א. יצירת מערכת של קידום ותגמול מורים על פי תפקיד תפוקות והישגים.

ב. צמצום מספר התלמידים בכיתה.

ג. שינוי מבנה שבוע העבודה, כך שאת כל המשימות תבצע המורה בין כתלי בית הספר (בדיקת עבודות    ומבחנים, מערכי שיעור, עבודה אישית מול תלמידים והורים ועוד).

ד. שיפור התנאים הפיזיים (כתות מרווחות, פינות עבודה אישיות ועוד).

רפורמה השמה במרכז את המורים, מביאה לשדרוג במעמדם והופכת את ההוראה לקריירה (על פי "עוז לתמורה"), היא בהכרח טובה לנשים שכן רוב המורים במדינה הן מורות. הנשים העוסקות בעבודת ההוראה ואלו שתצטרפנה למקצוע תיהנינה מתנאים משודרגים (בהנחה שאכן יהיו תנאים משופרים). זאת ועוד: הפיכת מקצוע ההוראה למקצוע של 40 שעות שבועיות – יום לימודים ארוך בשבוע קצר (5 ימים) תביא לכך שאישה, שאינה מורה, תוכל לצאת לעבודה במשרה מלאה, להביא משכורת "כמו גבר" ולהיות שקטה שהילדים נמצאים במסגרת ביה"ס. כל זאת מבלי לשלם למטפלת שתוציא אותם ב-13:00, תיתן להם לאכול וכו'. לכן, הרפורמה בחינוך המשפרת את מעמד המורה ומאריכה את שעות הלימוד והשהייה בבית הספר היא בשורה למעמד האישה. מקצוע ההוראה לא ישמש עוד מקלט לאישה הקטנה הרוצה להיות בבית כדי לבשל לבעל, ואיני מעלה ביקורת על כך. המורות ייהנו ממשכורת ראויה והן תוכלנה לקחת חלק אמיתי וחשוב בכח העבודה ובחברה הישראלית. רפורמה בחינוך מבחינתי – הולכת יד ביד עם קידום מעמד האישה.

יעל גרמן היא ראש העיר הרצליה