לא זו הדרך לאיחוד

לכאורה, האיחוד בין שני הכפרים הוא דבר הגיוני. בפועל, נוכח ריבוי הבעיות בכפרים ושיטת האיחוד, מובטח כשלונו של האיחוד והמשך הפגיעה בתושבים.

יתכן שהאיחוד בין שני הכפרים: דאלית אל כרמל ועוספיא הוא דבר הגיוני ביותר, במיוחד כאשר מסתכלים על המבנה של שני הכפרים ועל הקרבה ביניהם, למעשה האחד נמצא בתוך השני. אך מה שנראה לעין הוא לא העיקר. כל אחד משני הכפרים סובל מבעיות רבות ומגוונות. תוכניות המתאר עדיין לא אושרו, דבר המוביל לבנייה ללא היתרים, שגוררת קנסות וצווי הריסה. תשתית הביוב רחוקה מסיום בשני הכפרים. כתוצאה מכך האיחוד רק מגביר את הבעייתיות בלא שהוא יכול לפתור אותה. דבר נוסף, שהוא קרוב אלי אישית בגלל היותי עובדת סוציאלית, זה איחוד הלשכות לשירותים חברתיים, שתוצאתו ידועה מראש: צמצום במספר העובדים, בגלל שהפכנו להיות עיר אחת. האיחוד לא אומר בהכרח שמצטמצמות הבעיות שמצריכות טיפול. במקרה שלנו הבעיות אף יתרבו, מספר הפונים יוכפל בעוד שמספר העובדות הסוציאליות, ככל הנראה, יקטן. פירושו של דבר שלכל עובדת סוציאלית יהיו יותר מטופלים, הטיפול יהיה פחות מעמיק והעבודה תהיה בעיקר בעלת אופי של כיבוי שריפות. לאורך השנים לא נתנה ממשלת ישראל מענה לצרכיהם של תושבי הכרמל וגם לא הראתה נכונות לתת מענה כלשהו לבעיות החברתיות הרבות, על מנת לאפשר לאיחוד להצליח. לדעתי, איחוד זה מועד לכישלון. הוא יגביר את התסכול של התושבים ויחמיר את המצב הקשה הקיים כיום.

עביר חלבי היא עובדת סוציאלית, חברת מועצת דליית אל-כרמל לשעבר ותושבת מתוסכלת בהווה