סוגיות כלכליות, פוליטיות וערכיות של תכנון אורבני

איחוד הרשויות באוקטובר 2003 היה נמהר, ללא תכנון ראוי וכניעה לרשויות חזקות. איגום משאבים כלכליים משותפים למספר רשויות קרובות/צמודות, יותיר שטחים פתוחים גדולים יותר, יצמצם זיהום סביבתי של אזורי תעשיה קטנים, יפתור בעיות הולכת קווי ביוב, יפתח מערכות חינוך וחברה.

בתהליכי ההתיישבות בישראל תוכננו ונוצרו, במהלך השנים, צורות התיישבותיות מגוונות, כפריות ועירוניות, נפרדות ומשולבות. לעיתים הן קמו ללא כל הגיון אורבני/כלכלי. מצבן של חלק ניכר מהרשויות המקומיות אינו שפיר, בלשון המעטה. הן נתונות בקשיים כלכלים וחברתיים, לאור העובדה שהן משמשות כזרוע הביצועית של השלטון המרכזי ונדרשות לתת שירותי רווחה, חינוך, תחזוקה והנדסה, ללא קשר למקורות ההכנסה המקומיים שלהן ותמיכת הממשלה. בשנת 2001 הועברו כ-2.1 מיליארד שקל (מתוך תקציב של 3.5 מיליארד) לכיסוי גרעונות שוטפים ל-190 רשויות מקומיות קטנות (עד 20,000 תושבים), שאוכלוסייתה מהווה כ-20% מהאוכלוסייה הכללית בישראל, כלומר 75% מהרשויות המקומיות. הפיצול המוניציפלי הרב טומן בחובו בעיות כלכליות ומייצר קשיים ברמה התכנונית של מירקם יישובי, אזורי, ואינו מספק מענה פריפריאלי לצרכים של הפרט והמדינה.

מה צריך להיות גודלו של ישוב על מנת שיהיה בעל חוסן חברתי ועמידה כלכלית עצמאית? מה התמהיל שיש לקיים בין אזורי מגורים, תעשיה ומסחר, על מנת לענות על הצרכים הישוביים ולא להיות מעמסה על השלטון המרכזי? שאלות אלו נשארו עד כה ללא מענה הולם, מצד רשויות השלטון. איגום משאבים כלכליים משותפים למספר רשויות קרובות/צמודות, יותיר שטחים פתוחים גדולים יותר, יצמצם זיהום סביבתי של אזורי תעשיה קטנים, המתקשים במתן תשתיות הולמות, יפתור בעיות הולכת קווי ביוב, יפתח מערכות חינוך וחברה.

איחוד רשויות, כפי שנעשה באוקטובר 2003 היה נמהר, ללא תכנון ראוי וכניעה לרשויות חזקות, שבעזרת תרגילים פוליטיים חמקו מהאיחוד. לא בכדי בוצע איחוד כפוי על מספר רב של רשויות ערביות חלשות ובמספר מועט של רשויות יהודיות, גם הן לא מהמבוססות. באזור השרון הצפוני קיימות 5 מועצות מקומיות, אשר מספר התושבים בכל אחת מהן נע בין 5,500 בקטנה ביותר, עד ל-12,000  בגדולה ביניהן, בסך הכל כ-50,000 תושבים, המקיימים כל אחת מערכת מוניציפלית מקומית עצמאית, על כל הכרוך בכך.

לאחרונה הציגה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז מרכז, תוכנית מתאר אזורית לאזור נתניה ו"השרונים": כלומר לחמש מועצות מקומיות, עיר אחת (נתניה) ושלוש מועצות אזוריות. התוכנית מבטאת  צפי אוכלוסיה לשנת 2020. היא יוצרת קשר תחבורתי בין הישובים ומציעה תכנון מערכות יחסי גומלין של מסחר, תעשיה, שירותים, חינוך ופנאי, אזורי תעשיה משותפים, אזורי קיט ונופש ועוד. התכנית מהווה ניסיון ראשון לראיה אזורית, המאגדת שימושים משותפים למספר רשויות מקומיות, אך היא אינה מתייחסת כלל לאיחוד הרשויות. יש לשאוף למצב שבו האיחוד יהווה גורם ראשון במעלה בהעלאת הרמה הסוציו-אקונומית של הישובים ובהעלאת רמת השירותים המוניציפליים.

באיחוד רשויות  יש לבחון את ההיבטים הבאים:

• מבני חינוך -  הקמת בתי ספר אזוריים, ייחודיים, במגמות של אומנות, טכנולוגיה מתקדמת ומדעים; עלות ההקמה והתפעול של בתי ספר מיוחדים על חשבון הרשות הממשלתית; שיתוף בהקמת גני ילדים לחינוך המיוחד יהווה חיסכון בהסעות למרחקים; שרות פסיכולוגי ואבחונים יביא לצמצום מישרות ציבוריות.
• שטחי תעשיה ותעסוקה - הקמת אזורים משותפים, בניהול משותף ושותפות ברווחים מארנונה.
• מרכזי תרבות, ספורט ופנאי - הרחבת סל המוצרים (הגברת הביקוש למגוון חוגים); עלויות פחותות בהקמה ותפעול של חוגים; הפחתת עלויות של השימוש במתקנים. הצרכן ישלם פחות ויצרוך יותר.
• שרותים ציבוריים - בריאות, מסחר, דת; אזורי חיץ (ריאות ירוקות); הקמת פארקים ושטחי טבע; אטרקציות.
• רשת תחבורה - קשר תחבורתי ציבורי ופרטי.
• תשתיות - מכוני טיהור, תאגידי מים וביוב.
• שירותים מוניציפאליים משותפים - חוזי אחזקה למערכות מוניציפליות: פינוי אשפה, חשמל, מים, ביוב ואחזקת מבנים.

ישראלה רוזן היא ארכיטקטית וסגנית ראש המועצה המקומית כפר יונה