ראש הממשלה מבטיח חכות אבל מחלק דגים

מטבע הלשון שטבע ראש הממשלה, אהוד ברק, עוד בתחילת הקדנציה, לקוח מפתגם סיני עתיק האומר: "אם תתן לאדם דגים הוא יהיה שבע יומיים. אם תתן לאדם חכה הוא יהיה שבע כל החיים." ואכן, ראש הממשלה הבטיח "חכות”. הוא הבטיח 300,000 מקומות עבודה, שהם חכות, משום שהם מעניקים פרנסה ומורידים את המשפחה מעול שירותי הרווחה. בפועל, נמשכה מדיניות חלוקת הדגים. למעשה, כל מדיניות הרווחה בישראל אינה בנויה באופן המעודד את האוכלוסיות הנזקקות לצאת ממעגל הנזקקים, אלא, לפעמים - ההפך. כשפורסמו נתוני העוני, וכולנו הזדעזענו, קרא ראש הממשלה לאזרחים בהרצליה פיתוח לפתוח את המקררים ולשתף את אחיהם בתכולתם. גם מטעם ראש הממשלה חולקו סלי מזון שבועיים למי שנמצא, או הוגדר, נזקק. המסר שעבר הוא - אם אין לך, תקבל! אין צורך להתאמץ לצאת לעבוד. אותה מדיניות מפעיל גם משרד השיכון. תנאי דומיננטי והכרחי לקבלת דיור ציבורי הוא מבחן ההכנסה. כדי לזכות בדירה על הזוג להרוויח סכום שאינו עולה על 1,000 דולר בקירוב.
מובן, שנכים ומקבלי קצבת הבטחת הכנסה יקבלו ניקוד גבוה בגין מצבם. מצב זה אינו מעודד תושבים מאוכלוסיות חלשות לצאת לעבודה, משום שאם יעברו את הסף הנמוך ייאלצו לשכור דירה, וההוצאות עליה יותירו בידי המשפחה אותו הסכום שייוותר בידיהם מקצבת הנכות, או מהבטחת ההכנסה, מבלי שייצאו לעבוד. כך פועל גם המוסד לביטוח לאומי, המשכן בכפיפה אחת שתי מחלקות הסותרות זו את זו - מחלקה המאשרת קצבת נכות ושירותים מיוחדים, ובסמוך אליה - מחלקת שיקום הפונה לאותה אוכלוסיית נכים.
כדי לזכות בקצבת נכות ושירותיה הנלווים, עליך להוכיח, כמעט מדי שנה, בוועדה הרפואית, שאינך מסוגל לדאוג לעצמך ולצרכיך, וכי נכותך מהווה מכשול לקיום אורח חיים נורמטיבי. כדי לזכות בהכשרה מקצועית, או בלימודים לתואר, עליך להוכיח, שוב במבחני אין קץ, כי שווה למדינה להשקיע בך, וכי תוכל ללמוד ולהתפרנס ממה שלמדת. ואם אתה נכה מספיק יצירתי כדי להוכיח את השניים, תצא להכשרה, תלמד מקצוע ואף תמצא עבודה. כך שעליך להקפיד, שגובה השכר לא יעלה על גובה ההקצבה, כי אז לא רק ההקצבה תקוצץ, גם ההטבות האחרות תילקחנה, כמו הנחות בארנונה, טלפון ועוד.
מדיניות הרווחה הכרחית וצודקת, אך תפקידה העיקרי הוא, לטעמי, לעזור בצמצום הפערים בחברה ולא להנציח אותם. נכה שיקבל בונוס על יציאתו לעבודה, שיעבוד במשרה מלאה, שיחוש את ההיבט האישי, החברתי, הרגשי, שבהיותו אזרח תורם ומשולב, יוכל בהדרגה, במהלך מספר שנים, לוותר על הזכויות המגינות עליו.
אם קריטריון לקבלת דירה יהיה דווקא תעסוקה, בנוסף למבחן הכנסה, נוכל לצמצם את מספר המובטלים מתוך בחירה. אם תישמרנה זכויות הנכים, גם כאשר משכורתם תהיה שווה בהמשך, הם יתעודדו להשתלב בחברה ולהשקיע ולעבור במשרה מלאה. מובן, שתמיד יהיה פלח באוכלוסייה שיש לדאוג לו באופן מלא, שמוטיבציות ושינויי קריטריונים לא יציבו אותו במקום טוב יותר, אבל את הפלח הזה יש לצמצם.

ועוד הבדל בין חכות לדגים: כאשר אנחנו נותנים דגים אנחנו מחליטים איזה סוג דג אנחנו קונים. כאשר אנחנו מעניקים חכות, האדם יבחר איזה דג הוא שומר ואיזה הוא מחזיר לנהר.

רחל בללי היא חברת מועצה והנהלת עיריית הרצליה ומחזיקת תיקי הרווחה והנשים