שאלות בעקבות השביתה הארוכה במערכת החינוך

השביתה הארוכה במערכת החינוך העלתה שאלות רבות בנושא מי הנהיג את מאבק? מדוע רוב המורות הן נשים ובמנהיגות מספרן כל כך מועט? האם השביתה יצרה מוטיבציה אצל הנשים לקחת "פיקוד" בעתיד? והאם השביתה בסופו של דבר הייתה כישלון למרות האהדה הרבה שהיא זכתה לה בציבור?
הפרלמנט ניסה לבדוק כיצד ניתן לתמוך ולעודד את המורות להיכנס לעולם הפוליטיקה. אנו נמצאות שנה לפני הבחירות המוניציפאליות וזו אחת הזירות החשובות להשפעה.

את הפרלמנט פתחה נסיה שטרסבורג היועצת למעמד האישה בכפר סבא שדחפה ויזמה את קיום הפרלמנט במקום. ברכו ראש העיר יהודה בן חמו ויו"ר מועצת הנשים בכפר סבא עו"ד אפרת לב. דברי ברכות השמיעה ד"ר אסתר הרצוג יו"ר עמותת פרלמנט הנשים. רינת גימפל ברכה בשם קרן אברט שתומכת בפעילות "פרלמנט נשים".

הפרלמנט נפתח במעמד יו"ר הכנסת הגב' דליה איציק שהגיעה מלווה בצוות מקצועי גדול שניצל את ההזדמנות וערך ביקור באותו יום בעיריית כפר סבא. דליה איציק שהייתה מורה ויו"ר ארגון המורים בירושלים נשאה נאום ארוך ומלוטש שנגע לכל ציבור המורות שנכח בקהל. דליה איציק שזרה בדיחות ושיחה בגובה העיניים עם הציבור. היא הגיעה מוכנה לפרלמנט!

את הדיון פתחה המנחה לינוי בר גפן בהציגה סקר שנערך לקראת הפרלמנט שבו נשאלו המשיבים שאלות בנוגע לשביתה ושכר המורות. לפי תוצאת הסקר למורות הייתה תמיכה גדולה בקיום השביתה. לשאלה מה צריך להיות גובה משכורתה של המורה 60% השיבו בין 5,000 ל-6,000, 20% טענו שהשכר המגיע למורות הוא השכר הממוצע במשק ובודדים חשבו כי משכורתו של המורה צריכה להיות גבוהה בהרבה. התמיכה בציבור המורות היא על תנאי ונובעת מזה שלא נעים לנו לראות את מצבן. השביתה לא הביאה לתוצאות. חייבים למצוא דרכים אפקטיביות לשינוי המצב. בפרלמנט הנוכחי ננסה לקשור בין העוסקות בחינוך לפעילות פוליטית.