למה נכשל המאבק של ארגון המורים?

בשנת 1991 ניהל ארגון המורים בראשות שושנה אורן מאבק להעלאת שכר המורים. אני הייתי היועצת לארגון המורים ואני טוענת שהאוצר רימה ושיקר. בית הדין לענייני עבודה חייב את האוצר להציג נתונים ואני כיועצת הייתי צריכה להסביר את הנתונים לבית הדין ולהוכיח שהייתה שחיקה בשכר המורים. ארבע שנים מאוחר יותר חזרנו על אותו תהליך. הצלחנו להוכיח בבית הדין את העובדה שהייתה שחיקה בשכר המורים וכתוצאה מכך השגנו עליות שכר משמעותיות. גם בתקופת ממשלתו של יצחק רבין ושר האוצר בייגה שוחט העובדה שהבנו נתונים על שחיקת שכר הצלחנו להביא לתוספות של 70% במשכורות המורים. לא רבין ולא בייגה התכוונו לתת תוספות שכר כל כך גדולות למורות. האגדה שבזמן כהונתו של רבין המורות קיבלו תוספות גבהות זה לא בגלל מדיניות אלא בגלל מאבק שנוהל נכון מול האוצר.

בתקופת כהונתו של רן ארז הארגון מוכן לממן יועצים במלחמתו מול האוצר אבל רק לא את לינדה עפרוני....הכל זה כוח, אינטריגות ושיתוף פעולה של ארגון המורים עם האוצר. אל תאמינו למה שאנשי הארגון שלכם אומרים. לא היה "בור" שארגון המורים לא נפל בו. לא מספיק להגיד "מגיע לנו" צריך להוכיח זאת בנתונים ואת זה הארגון שלכם לא עשה. שרת החינוך עשתה מניפולציה בעובדה שהצליחה להפריד בין שני ארגוני המורים התוצאה בשטח הייתה שהשביתה כלל לא הורגשה. אם בתי הספר העממיים היו שובתים גם הם התמונה הייתה לגמרי אחרת. יו"ר הסתדרות המורים יוסי וסרמן לא קיבל כלום. המורות רק וויתרו ועדיין לא יודעות במדויק כמה תקבלנה. יו"ר ארגון המורים הגיע לשביתה מאוחר מדי. הוא לא עמד על חולשתו של בית הדין לדיני עבודה שעסק בפישור וגישור. האוצר ידע שבית הדין הוא לצידו ולכן לא היה לו כל אינטרס לצמצם פערים. לד"ר לינדה עפרוני ביקורת נוקבת גם על התנהגות יו"ר ההסתדרות עופר עיני שמכר לטענתה את המגזר הציבורי בתוספות שכר מזעריות וכבר השנה האינפלציה שחקה את התוספת. התקשורת היא בידי בעלי ההון ויש כאן קשר חזק של הון, תקשורת ושלטון ולכן למאבק המורות לא היה כל סיכוי לקבל דיווח אמיתי על מהות השביתה. "אין לנו סיכוי מול התקשורת" מסכמת לינדה את דבריה.

ד"ר לינדה עפרוני היא כלכלנית ומשפטנית