יותר ויותר נשים עקביות פונות כיום לגורמים העשויים לסייע להן להתמודד עם אלימות הבעל ועם עול השתיקה שמטילות על צווארן דרישות החברה והמשפחה, המצפות מהאישה להיות כנועה וצייתנית לבעל שממנו מצפים לשלוט ביד רמה. היום, אפילו עוד יותר מתמיד, נוהגים הגברים במגזר הערבי באלימות כנגד הנשים. הנשים הערביות נוטות לשמור בסוד את קיומה של האלימות [...]
בכלא נוה תרצה 225 עצורות ואסירות (לעומת כ-12,000 אסירים גברים בבתי הסוהר בארץ) מאפייני האוכלוסייה אוכלוסיית הנשים מורכבת, ומחייבת התייחסות ייחודית מצד כל הגורמים. לכ-50% מהאסירות הפליליות רקע רב שנים של שימוש בסמים, והן סובלות מהזנחה רפואית ונפשית, דבר המחייב טיפול והשגחה. רבות מהאסירות לוקות בבעיות נפשיות ואף במחלות נפש. כ-50% מהאסירות הפליליות 'נקיות מלידה' [...]
נולדתי ב־1966 למשפחה ממוצעת בשכונה בתל אביב. הוריי ומשפחתי המורחבת הם אנשים שומרי חוק, ואינם קשורים בשום דרך לעולם הפשע, למרות שהשכונה בה נולדו וגדלו נחשבה בשנות הששים עד השמונים למקום בה גדלו בכירי הפשע המאורגן דאז. כתלמידה, נחשבתי למצטיינת, נטולת בעיות משמעת ומקובלת בחברה. כילדה קטנה לא הבנתי, מדוע איני זוכה בתשומת לבם של [...]
ועדי הורים יכולים לשנות את פני מערכת החינוך ברמה המקומית והארצית. בתהליך נכון של דרישות ולחץ מלמטה אפשר להשפיע על מדיניות וסדרי עדיפות של משרד החינוך והרשויות המקומיות - אומרת טובה רפאל, המדגימה הישגים אפשריים באמצעות סיפור מאבקו של ועד ההורים העירוני בהרצליה. לוועדי הורים במדינה חלק נכבד ביכולת לגרום לשינויים במערכת החינוך. המסגרת הארגונית בװעדים מחולקת למספר רמות, החל [...]
הניסיון שהצטבר עד היום בתחום החינוך הנפרד לבנות על רקע פמיניסטי מלמד על כך שהבנות נהנות מהסביבה הנשית, על משמעת טובה יותר (גם בכיתות הנפרדות של הבנים) ומעת לעת גם על הצלחה אקדמית גבוהה יותר של הבנות. עם זאת, לא נמצא כי הבנות שסיימו לימודיהן בכיתות נפרדות מגיעות להישגים גבוהים יותר בהשװאה לבנות שסיימו לימודיהן בכיתות מעורבות. ייתכן, שעדיף [...]
הצלמת, אסנת בר אור, לכדה בעדינות המצלמה את האופן שבו מבטאים בתי הספר היעדר שוויון ופערים משמעותיים בתנאי למידה להם זוכים בני קהילות שונות בארץ. הפרויקט - 'בית, ספר' - יצא לאור כספר בהוצאת 'קו אדום' (הקיבוץ המאוחד, 2002) והוצג בשנים 2001 -2002 בתערוכות שהתקיימו במוזיאון הרצליה, המשכן לאמנות בעין חרוד, רידינג בתל אביב וכפר קרע. היעדר [...]
תהליך החינוך מקבע אצל התלמידים הירארכיות חברתיות בנושאי רוב ומיעוט לאומי, גברים ונשים, הטרוסקסואלים מול הומו-לס-בי-טראנסיות, מוצא אתני, מבטא מקומי או זר, היסטוריה שלטת או מוכפפת, גודל חשבון הבנק של ההורים, מגבלות הנובעות משמירה על קוד התנהגות דתי, מול חילוניות, יחסי מרכז ופריפריה, וגורמים אחרים, הממיינים את האזרחים במדינה לשווים ושװים־יותר. דברים אלה אומרת פרופ' סמדר לביא, אנתרופולוגית חברתית, שחקרה [...]
הפחד הוא מצב נפשי המשתק אותנו ומפריע להגיון לתפקד, אומרת יהודית דסברג, ששכלה בפיגוע את בתה וחתנה. העיסוק האינטנסיבי של התקשורת בדיווחי צער וכאב מזירות הפיגועים והפחד, המשתק את התנועה החופשית של התושבים ברחבי המדינה, משרתים היטב את מטרות התעמולה של המפגעים ומהווים בעבורם עיטור הצלחה. הוזמנתי לכנס בעקבות מאמרי, 'אני ניצחתי את הטרור'. הבנתי, [...]
בחינת הטרור זקוקה לנקודת מבט פמיניסטית המצביעה על הדמיון בין דיכוי נשים בידי גברים לדיכוי עם כבוש בידי כובשיו. הנכונות של ה'שולט' להכיר בדיכוי שלו ובכך ששוויון לאלה שהוא שולט בהן יפעל גם לטובתו, תאפשר חתירה בפועל להשגת השלום הרעיון, כי גם לטרור הפוליטי 'פנים פמיניסטיות' חלף בראשונה במוחי כאשר צפיתי מהצד, ב'מבט אנתרופולוגי', וכמו [...]
רק האמהות, מתוך עמדת הסירוב והחתרנות, שאין עתיקה ממנה, מתוך זכות וחובה, שאין עליהן עוררין, יכולות לזעוק – אין לנו עוד ילדים למלחמת הבריונים המיותרת המשתוללת כאן. ברצוני להקדיש את דבריי לכל האמהות החיות כאן יום יום ולילה לילה במשטר טרור אכזרי וגזעני, כבר קרוב ל-54 שנים: לאמהות המגדלות את ילדיהן ביישובים שהמדינה לא מכירה [...]